רש"י על כתובות י״ח ב:ו׳

6 לא שנו - דאמרינן הפה שאסר כו':

7 אלא דאמרי מחמת נפשות - נאנסנו דלא משוו נפשייהו רשעים וכיון דעלייהו סמכינן הא בתוך כדי דבור עקרוה לסהדותייהו והפה שאסר התיר:

8 אין אדם משים עצמו רשע - אינו נאמן לפסול את עצמו מחזקתו דקרוב הוא אצל עצמו וקרוב פסול לעדות: