רש"י על כתובות י״ז א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על כתובות י״ז ע״א:י׳ רש"י על כתובות י״ז ע״ב:א׳ »

1 כתובות פתח ↗

וְכַמָּה כׇּל צָרְכּוֹ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וְשִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. וְאָמְרִי לַהּ: תְּלֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וּמִינַּיְיהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּחָיְיצִי גַּבְרֵי מֵאֲבוּלָּא וְעַד סִיכְרָא. רַב שֵׁשֶׁת, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְטִילָתָהּ — כִּנְתִינָתָהּ, מָה נְתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְהָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּקָרֵי וְתָנֵי,

2 כתובות פתח ↗

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

1265 כי מיתת תלמיד חכם היא סילוק והעדר לתורה. ואמרו חכמים כתובות יז. על מיתת תלמיד חכם "נטילתה כנתינתה, מה נתינתה בששים רבוא, אף נטילתה בששים רבוא", ופירש רש"י שם "נטילתה - של תורה ממנו כנתינתה בסיני, נטילתה היינו כשמת, ותלמודו בטל". ועוד אמרו שבת קה: "העומד על המת בשעת יציאת נשמה, חייב לקרוע, הא למה זה דומה, לספר תורה שנשרפה", ופירש רש"י שם "הרואה ספר תורה שנשרף חייב לקרוע, כדאמרינן במועד קטן כו.... אף נשמת ישראל הניטלת דומה לו, שאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצות", וק"ו לתלמיד חכם. ובאמת כך אמרו בירושלמי מו"ק פ"ג ה"ז "הרואה תלמיד חכם שמת, כרואה ספר תורה שנשרף". ועוד אמרו ב"ר צא, ט "תלמיד חכם שמת אין אנו מוציאים תמורתו". וכן אמרו ר"ה כג. "תחת רבי עקיבא וחביריו מאי מביאין". וכן אמרו הוריות יג. "חכם שמת, אין לנו כיוצא בו. מלך ישראל שמת, כל ישראל ראוים למלכות".

4 כתובות פתח ↗

5 כתובות פתח ↗

1 שיפורי - מכריזין עליו שיבואו לכבדו:

2 דחייצי גברי מאבולא לסיכרא - משער העיר ההיא עד הקבר:

3 נטילתה - של תורה ממנו כנתינתה בסיני נטילתה היינו כשמת ותלמודו בטל:

4 למאן דקרי - מקרא:

5 ותני - משנה אבל עדיין לא שנה לתלמידים:

« רש"י על כתובות י״ז ע״א:י׳ רש"י על כתובות י״ז ע״ב:א׳ »