רש"י על מנחות ע״ג ב

1 שלמי העובדי כוכבים - עובד כוכבים שנדר להביא שלמים עולות הן ואין נאכלין וה"ה דמנחתן כליל:

2 לבו לשמים - כוונתו הוא שיהא קרבנותיו כליל לשמים ולא שיאכלו:

3 כל דמקרבי עולה ליהוי - שיהא דין עולה שאין נאכלת ולא דין שלמים:

4 הכהן אוכלן - כשאר שלמים וקשיא לרב הונא:

5 הכי קאמר נתנן לישראל על מנת שיתכפר בהן ישראל - כגון שהיה ישראל מחוייב שלמים ונתנן עובד כוכבים להוציא ידי חובתו יזכה ישראל בבשר ואוכלו אבל נדר סתם שלמים ניהוי עולה:

6 מנחת עובדי כוכבים - ושלמים כמנחתו דנאכלין לכהנים:

7 והיין והלבונה - שיכול להתנדב ולהביא יין ולבונה:

8 מה ת"ל לעולה - דמשמע שאין מביאין אלא עולה:

9 פרט לנזירות - כלומר עולה סתם יכולין להביא ולא עולת נזירות שאם נדר בנזיר אין נזירות חל עליו לפי שיש בה עולה חטאת ושלמים:

10 ר"ע אומר אין לי שמביא אלא עולה לחוד - פרט לכל שאר קרבנות והאי דתני שלמי העובדי כוכבים עולות היינו אליבא דר"ע ומתני' דקתני מנחת עובדי כוכבים רבי יוסי הגלילי היא:

11 אי מהתם - מאשר יקריבו לה' לעולה:

12 הוה אמינא קרבן נזירות הוא דלא לייתי - חטאת עולה ושלמים אבל וכו':

13 קמ"ל - כי יפליא דאין נודרין כלל דאפי' נזירות לא חיילין עלייהו:

14 התקינו בית דין וזה אחד מהן עובד כוכבים ששילח כו' לימא רבי יוסי היא - דמרבי ביין דהיינו נסכים:

15 ולא ר"ע - דאמר אין לי אלא עולה ולא נסכים:

16 אפי' תימא ר"ע - דהאי דאמר ר"ע דאין נודרין אלא עולה עולה וכל חבירתה דהיינו נסכים אבל נסכים לחודייהו לא:

17 אזרח - בנסכים כתיב במדבר ט״ו:י״ג כל האזרח יעשה ככה:

18 ואין העובד כוכבים - מתנדב להביא נסכים בלא זבח:

19 ככה - עיכובא שיהו כל עולות טעונות נסכים:

20 הא אמר אפי' יין לחודיה נמי - מביא כדקתני מנין לרבות העופות והיין לחודיה דהיינו נסכים שמביא והכא תניא אין העובד כוכבים מביא נסכים:

21 הא אמר עולה - לחודה אין מידי אחריני לא והכא קתני דעולתו טעונה נסכים:

22 סמי מכאן נסכי יין - ואמר מנין לרבות העופות והלבונה ולא תיתני היין:

23 והיתה לכהן כמנחה - במנחת חוטא כתיב:

24 שתהא עבודתה כשרה בו - שאם חטא ונתחייב להביא מנחה יכול להקריבה הוא בעצמו דהכי משמע והיתה לכהן מנחת חוטא של עצמו כמנחת נדבתו שיכול להקריבה הוא בעצמו:

25 או אינו אלא להתיר שירי מנחת חוטא של כהנים - באכילה כמנחת ישראל:

26 והיתה לכהן - מקיש חובתו דהיינו מנחת כהן לנדבתו דהיינו כמנחה דמשמע כמנחת נדבתו מה נדבתו אינה נאכלת ואינה נקמצת דכתיב ויקרא ו כליל תהיה:

27 אף מנחת חובתו אינה נאכלת - ומאחר דאינה נאכלת אי אתה יכול להתיר מנחת מנחת חוטא של כהנים אלא שתהא עבודה כשרה בו:

28 אלא כמנחה - דמשמע כמנחת חוטא של ישראל דאילו נאמר כמנחתו הוה משתמע כדקאמרת מקיש חובתו לנדבתו והלא לא נאמר כו':