רש"י על מנחות ס״ה

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 והיינו דתנן - במסכת שקלים:
2 פתחיה על הקינין - על השופר ששמו קינין שהמתנדב קן מביא מעות ונותן לתוכו די"ג שופרות היו במקדש ויש בהם שנים ששמן תורים וגוזלי עולה במסכת שקלים:
3 שפותח דברים ודורשן - כגון לימתי לעונתי:
4 בעלי קומה - שירתתו מהן בעלי דינים ולא ישקרו:
5 בעלי כשפים - שאם יהא הנדון מכשף והאור לא ישלוט בו יעשו הן מכשפות וימיתוהו בכל מיתה שיוכלו:
6 התורגמן - שלא יחליף טענותיו ויחייבוהו:
7 דהוה בייל לישני - בולל ומערבב הלשונות:
8 ודורשן - כגון עין סוכר וגגות צריפין והיינו דקרו ליה מרדכי בלשן:
9 מתני' כריכות - כורכין וקושרין ראשי השבלים מלא אגרוף:
10 וכל עיירות הסמוכות לשם מתכנסות - המולה גדולה שיבינו בייתוסין שבמוצאי יו"ט קוצרין אותן דבייתוסין לא מודו כדמפרש לקמן:
11 אמר להן - הקוצר לבני עיירות העומדות עליו:
12 בא השמש - אמרו לו הן:
13 מגל זה - כלומר במגל זה אקצור התבואה:
14 בקופה זו - אתן התבואה:
15 שבת זו - כלומר אקצור בשבת:
16 אמרו לו הין - ג' פעמים שואל להן כל דבר:
17 וכל כך - שהיה שואל למה:
18 מפני הבייתוסים - שאומרים אין קצירת העומר במוצאי יו"ט אלא במוצאי שבת כדמפרש בגמרא לפיכך הקוצרים מגביהין קולן כדי שישמעו בייתוסין להוציא מלבן:
19 גמ' דלא להתענאה בהון - אבל למספד שרי:
20 במקצתן ומקצתהון - איכא דחמירי כולי האי דאפי' למספד אסור:
21 איתוקם תמידא - הוקם התמיד על משפטו כדמפרש לקמיה דלא למספד:
22 עד סוף מועדא - פסח:
23 איתותב - נתיישב על דינו שבאותן ימים נצחו חכמים את הבייתוסים:
24 דלא להתענאה - אבל למספד שרי דלא הויא שמחה יתירה בשל עצרת כבשל תמיד משום דעצרת לא היה שום ראיה לדברי בייתוסין אבל בתמיד היתה ראיה לדבריהם ותרוייהו מפרש לקמן:
25 תעשה - לשון יחיד:
26 מאי אהדרו - להו רבנן כשנצחום:
27 תשמרו - לשון רבים:
28 כולן - כל הקרבנות:
29 מנין לכם - דהאי ממחרת השבת ממש הוא:
30 זקן אחד - בייתוסי היה:
31 מפטפט - בדברי ויכוחין:
32 י"א יום וגומר - שאם היה משה מוליך את ישראל דרך הר שעיר היו באין באחד עשר יום לקדש שהיא סמוכה לארץ ישראל:
33 ואם אוהבן היה למה מאחרן ארבעים שנה - ודיחוי בעלמא קאמר ליה משום דהוא היה אומר דברי הבל:
34 לא תהא תורה שלמה - לעולם לדחות אדם בקנה ובקש כשיחה בטילה שלכם דלנו יש ראיה ולכם אין ראיה:
35 חמשים יום - משמע ימים ולא שבועות וכתוב אחד אומר שבועות ושבועות לא קרי אלא אותן המתחילות באחד בשבת ומסיימות בשבת:
36 הא כיצד הא ביו"ט ראשון של פסח שחל בשבת - דממחרתו אחר השבת דהוא יום הבאת עומר ומתחילין לימנות מתוקם שבע שבתות תמימות תהיינה:
37 ביו"ט - של פסח שחל להיות באמצע שבת דמתחילין למנות למחרתו מיתוקם קרא בחמשים יום ולא שבועות שלמות אלא מתחילין למנות באמצע שבת:
38 תספר לך - משמע לך תהא מסורה הספירה:
39 ספירה תלויה בבית דין - שבית דין קובעין המועדות וצריך לשאל אימתי חל יום טוב ראשון של פסח שמתחיל למנות הספירה ממחרת:
40 יצתה שבת בראשית - שבת ממש שספירתה תלויה בכל אדם שאין צריך לאדם לישאל לבית דין אימתי חל יום ראשון אלא ממתין עד שבת שבתוך הפסח מתחיל:
41 מנה ימים וקדש חדש - עד חדש ימים דחדש מנה תשעה ועשרים יום ויקדש חדש ביום שלשים:
42 מה חדש סמוך לביאת חשבונו ניכר - מאימתי תתחיל למנות דהיינו מיום כ"ט משעת מולד הלבנה:
43 אף עצרת סמוך לביאתו - מנין החמשים ניכר להם יום קבוע שיתחילו למנות בו דהיינו ממחרת יו"ט ראשון שאם ממתינין עד לאחר השבת אין שם היכר יום קבוע דפעמים שמתחיל למנות בי"ז פעמים בי"ח:
44 מה להלן - בשתי הלחם בעצרת רגל הוא ותחילת רגל:
45 אף יום הבאת עומר - רגל ותחילת רגל ואם נמתין עד לאחר השבת פעמים שהיתה באה בסוף הרגל כגון שחל פסח בשני בשבת:
46 שבת למטה - עד ממחרת השבת השביעית וגו' ויקרא כ״ג:ט״ז והקרבתם מנחה חדשה דהיינו עצרת ונאמר שבת למעלה שם וספרתם לכם ממחרת השבת וגו':
47 מה להלן - בשבת שלמטה האמור בשתי הלחם:
48 רגל ותחילת רגל - סמוך לאותה שבת דהיינו עצרת המתחלת למחרת של שבת שביעית לאחר שעברה שבוע דאותה שבת היינו שבוע אף שלמעלה האמורה בעומר רגל ותחילת הרגל הוי סמוך לה דהיינו יום ראשון של פסח שיהא סמוך לרגל לעומר אלמא ממחרת השבת מחרת יו"ט קאמר דיום טוב קרוי שבת דכתיב שם ביום הראשון שבתון:
49 לכל אחד ואחד - שכל אחד חייב לספור:
50 כל ספירות שאתה סופר - לעולם יהו שוות שלא יהו בכולן אלא החמשים כשם שאם חל פסח בשבת שלדברי הכל אתה מונה מיום המחרת שהוא יו"ט שני של פסח חמשים יום אף לעולם לא תספור ימים מיום שני של פסח אלא חמשים וא"ת שבת בראשית פעמים שאתה מונה לפי החשבון של אשתקד שהתחילה למנות מיום שני יהא עכשיו נ"א כגון חל פסח של בערב שבת ואתה מונה מאחד בשבת נ"ב כגון אם חל בה' בשבת נ"ג כגון אם חל ברביעי בשבת נ"ד בשלישי נ"ה בשני נ"ו באחד בשבת מיום ראשון עד יום עצרת: