רש"י על מנחות צ״ז

1 לבזבזין - שפה סביב לשולחן והיא מסגרת:

2 וכי תימא - עצי שיטין דשולחן חשיבי ולא בטלי ולא מקבלי טומאה אגב ציפוי אי לאו דמגביהין אותן:

3 לא שנו - דגבי חיפן בשייש דאזלינן בתר ציפוי אלא בכלי עץ אכסלגוס דלא חשיב כמסמס:

4 מקצעותיו לו - שהיה מרובע:

5 שולחנו של אדם מכפר - עליו. דנותן פרוסה לאורחים:

6 מנא הני מילי - דעבדינן סניפין:

7 דפוסין - שנערך ונילוש ונאפה בהן כדאמר בריש פירקין:

8 קשותיו אלו סניפין - מריבוייא דקרא לישנא אחרינא שמקשה הלחם ומחזקו שלא ישבר ולא מפי השמועה:

9 מנקיות אלו הקנים - שמנקין הלחם מעיפוש:

10 שמסככין בהן את הלחם - שעל הלחם מסככין הקנים בין חלה לחבירתה:

11 לא סידור הקנים כו' - ואי ס"ד סידור קנים דאורייתא כדמפקת לעיל:

12 אמאי לא דחי שבת - דאף על גב דאין שבות במקדש האי טלטול לאו משום שבות הוא אלא דמיחזי כבונה וסותר:

13 אפשר - דלא דחי עלייהו שבת:

14 דטעמא מאי - משוי להו לקנים משום עיפוש:

15 בכי האי שיעורא - ששומטן מערב שבת ערבית ולמחר בחצי היום מסלקו ומסדר אחרים בלא קנים ולמוצאי שבת מסדר הקנים בכי האי שיעורא דהוי חצי יום לזו וחצי יום לזו לא מיעפשה:

16 כדתניא - דלמוצאי שבת מסדר קנים ומגביה ראשה של חלה השניה ונותן שלשה קנים על התחתונה אחת מכאן ואחת מכאן ואחת באמצע וכן על השנית בין לחם ללחם:

17 ארבעה חלות - אמצעיות לכל סדר צריכות שלשה קנים תחת כל אחת ואחת הרי י"ב קנים והעליונה אין צריך אלא שני קנים לפי שאין משוי עליה שיכבידנה על שלמטה הימנה:

18 על טהרו של שלחן - ולא מיעפש:

19 בבינוניות - של ששה טפחים ולקמן מפרש לה אמאי קרי לה בינונית משום דאיכא דבצירא ואיכא דטפיא:

20 חוץ ממזבח הזהב - שהיה אמה על אמה והקרן של מזבח העולה שהיו לו לארבע פינותיו ארבע אבנים של אמה גובה ואמה על אמה עובי ואותה אמה היתה באמה בת חמש טפחים ולקמן מפרש אי דגובה אי דאורך ורוחב:

21 היסוד והסובב - של מזבח העולה וכולהו מפרש לקמן:

22 אמת בנין - כגון חומת הבית ומזבח העולה:

23 אמת כלים - ארון ושולחן ומזבח הזהב:

24 אמה וטופח על אותה אמה תהא צריך להוסיף טפח דהוה בת חמש שחסירה טפח מאמה:

25 מדות המזבח - מזבח העולה:

26 באמות אמה אמה וטופח - באמות בינוניות יהא אמה אמה וטפח דאמותיו והן בשל חמש דהויא לה של ששה אמה וטפח באלו:

27 וחיק האמה. כלומר באלו אמות אני אומר שיהו בנות חמש:

28 וחיק האמה - דהיינו יסוד דעלה אמה וכנס אמה זהו יסוד ולקמן מפרש בהי אמות קאמר אי דגובהה אי דכניסה:

29 גבולה על שפתה סביב אלו הקרנות - זרת חצי אמה האחד דמאמצעית האבן מודד והויא זרת לכל רוח דהיינו אמה על אמה זרת חצי אמה:

30 וזה גב המזבח - כלומר ובאמה זו יהא נמי מזבח הזהב:

31 ר' מאיר סבר זה - מזבח הזהב דהויא כלי יהא באמה בת חמשה והא שאר כלים באמה בת ששה:

32 קס"ד מיסוד ועד סובב - אותה אמה של גובה היסוד ואותן האמה שבין יסוד וסובב באמה בת חמש מחיק האמה מן היסוד והיסוד בכלל ועד אמה רוחב דהיינו סובב באמה באמה בת חמש:

33 גובה מזבח העולה כמה הוי עשר אמות - כדאמרינן בזבחים בפ' קדשי קדשים זבחים דף נט: על המשכן ועל המזבח מה משכן עשר אמות אורך הקרש אף מזבח עשר אמות ומה אני מקיים שלש אמות קומתו משפת סובב עד מקום הקרנות:

34 שית - דמן הרצפה ועד הסובב בני חמשה חמשה כדקאמר:

35 מקרנות ועד סובב - מגובה קרנות ועד סובב הוי ד' אמות של ששה ששה שהם כ"ד טפחים דעלה אמה וכנס אמה זהו יסוד ומן היסוד לסובב חמש הרי שש ומן הסובב ועד מקום הקרנות ג' הרי תשעה והקרן אמה הרי עשרה כדקתני לקמן:

36 כמה בציר - דלא הוי סובב אפלגא דמזבח תלתא טפחים הוי פלגיה דמזבח למטה מן הסובב:

37 חוגרו - למזבח סביב:

38 דמים עליונים לתחתונים - חטאת בהמה למעלה מן החוט וחטאת העוף למטה ועולת העוף למעלה וטעמא מפרש בתורת כהנים ובמס' זבחים:

39 מיצוי - אוחז בית השחיטה ושוחט הוורידין והדם מקלח למרחוק:

40 למטה מרגליו - מן הסובב:

41 הא קא יהיב כו' - כיון דפלגיה דמזבח אינו נמוך מן הסובב אלא שלשה טפחים כי עביד אמה למטה מרגליו אפילו באמה בת חמש קא יהיב עליונים שני טפחים למטה מן החוט:

42 אלא כולה עשר אמות דגובה באמה בת ששה וכי קתני באמה בת חמש באמות דכניסה יסוד וסובב ועובי הקרנות קרי כניסה שכונס באורך ורוחב:

43 בנין המזבח כמה הוי - גובהו דמזבח שיתין פושכי דהא כל אמות הגובה באמה בת ששה ולמטה מרגליו אפילו אמה אחת באמה בת חמש כשרה דהוי טפח למעלה מן החוט:

44 נמצא שלשים על שלשים - דמכל צד ממעט אמה והיינו ב' באורך ב' ברוחב ל' אמות ושני טפחים הוי:

45 נמצא בין קרן לקרן עשרים וששה עשרים ושבעה הוו - דהנך שש אמות דאימעיט לא הוו אלא חמש באמת בת שש:

46 מקום הילוך רגלי הכהנים - אמה סביב לפנים מן הקרנות כשהולכין לסדר המערכה והאברים נמצא כ"ד על כ"ד:

47 מקום המערכה כ"ה על כ"ה - דהא אמה דהילוך ודאי בת ששה הואי דהא לא כתיב בקרא ומיהו כ"ה מיהא הוו:

48 והאריאל - המקום המערכה שבאמצע י"ב אמה על י"ב אמה דהיינו כ"ד על כ"ד וקרא ליכא למימר לא דק:

49 וכי תימא מעיקרא - כשעשו המזבח ל"ב על ל"ב ומדדו מאותן ל"ב שית אמות באמה בת חמש והנך שית לא הוו אלא חמש באמה בת ששה ובצרא לה חדא אמה דהוו להו ל"א אמות הלכך כי עבדת שית אמות דכניסה ג' לכל צד באמה בת חמש דהוי חמש אמות גדולות לא פש להו אלא כ"ו על כ"ו הוי בין קרן לקרן:

50 אם כן - דמעיקרא לא הוה מזבח אלא ל"א על ל"א רווחא לה עזרה יותר ממה ששנינו:

51 דתנן כל העזרה - בין חצר והיכל:

52 היתה קפ"ז על קל"ה - ואם כן הוו ליה בין אולם ולמזבח כ"ג אמות או מקום הדריסה כ"ג:

53 היכל מאה אמה - עם בית קדשי הקדשים:

54 י"א אמה חצר אחורי הכפורת - וכשהיו ישראל מרובין בעזרה היו נמשכין מהם לשם כדאמרינן ביומא דף כא.:

55 אלא חיק האמה בגובהה - אותה אמה שמן הרצפה ועד היסוד באמה בת חמש:

56 ואמה רוחב רוחב כניסה - כניסה דסובב באמה בת חמש אבל כניסה דיסוד באמה בינוני:

57 גבולה על שפתה סביב - דגבהו דקרן באמה בת ה':