רש"י על מנחות ק״י א

1 כבנים - דעת זכרים מיושבת עליהם יותר משל נקבות:

2 בני בבל אין להם עול מלכות כשאר גליות שבכל הארצות:

3 מכירין את ישראל - בכבודן הראשון מכירין ואין מכבידין עולם:

4 ואת אביהם שבשמים - שמאמצים בהקדוש ברוך הוא ואין מאמצים בעבודת כוכבים:

5 שימי את - בתמיה אתה הוא שימי חכם גדול ומקשה לי דבר זה ויש אומרים רב לא היה זוקף עיניו אלא כובשן כל שעה משום צניעות:

6 זה הלומד תורה בטהרה - עליו הוא אומר לשמי ומנחה טהורה:

7 לעולם זאת על ישראל - מקרא הוא בדברי הימים ב סי' ב בשלמים ובקרבנות משתעי דלעולם הם עומדים והיכי דמי מזבח בנוי בשמים ומיכאל עומד ומקטיר עליו:

8 מאי דכתיב זאת התורה - ולא כתיב בה חוקה:

9 עולה ומנחה מיבעי ליה - דליהוי משמע זאת התורה היא עולה ומנחה כו':

10 אין צריך לא עולה וכו' - דהכי משמע זאת התורה לעולה כלומר במקום העולה למנחה בשביל המנחה כגון לכם בשבילכם כלומר התלמוד תורה מכפר על עונותינו:

11 בתורת חטאת - כגון סדר קדשים דמיירי בהלכות עבודה:

12 שנת העובד - עבודת קרבנות ומביאו למזבח מתוקה שנתו שהוא ישן ולא ירא:

13 אם מעט ואם הרבה יאכל - מתן שכרו:

14 ברבות הטובה - קרבנות:

15 רבו אוכליה - כהנים:

16 ומה כשרון לבעליו - להקדוש ברוך הוא כי אם ראות עיניו שזה מתכוין לטובה:

17 לבעל הדין - לאומרים רשויות הרבה הן והדבר מוכיח שזה ששמו כך ציום להקריב לו מנחה וזה ששמו כך ציום להקריב לו פרים וזה אילים לכך נאמר בכולם ריח ניחוח לה':

18 אחד המרבה - להביא קרבנות:

19 כדי שתאמר אעשה רצונו - להקריב לו קרבן ויעשה רצוני לפי שהוא צריך לכך ואשחדנו:

20 לא לרצוני אתם זובחים - כלומר לא להנאותי שאיני רוצה להטריח אתכם לעשות על כרחכם:

21 לרצונכם - לצורך עצמכם לקיים מצוותי שתהא כפרה לכם בכך:

22 לרצונכם זבוחו - שתהא כוונתכם לשחוט פרט למתעסק בסכין לחתוך דבר אחר ושחט בהמת קדשים שפסולה:

23 מנין למתעסק - בדבר אחר ושחט בהמת קדשים שהוא פסול:

24 זו בידינו הוא - דמצוה לכוין דעתו:

25 לרצונכם תזבחהו - שנה עליו הכתוב לעכב: