רש"י על מנחות כ״ו

1 תא שמע דם שנטמא וזרקו כו' - קשיא לרב שילא דקתני אם זרקו במזיד לא הורצה:

2 מתני' כמדת רבי אליעזר - דאמר בפרק כיצד צולין פסחים דף עז. דם אע"פ שאין בשר ה"נ קומץ אע"פ שאין שיריים בשיריה כשרה להקטיר הקומץ:

3 כמדת רבי יהושע - דאמר שם אם אין בשר אין דם אם אין דם אין בשר:

4 גמ' והוא שנטמאו כל שיריה - הוא דאמר רבי יהושע דפסול להקטיר הקומץ:

5 קס"ד נטמא אין - כלומר בנטמאו שיריה הוא דאמרינן אם נשתייר מקצת שלא נטמא כשרה אפי' לרבי יהושע אבל אבדו קצת שיריה או נשרפו אמר רבי יהושע דפסולה הואיל וכולה בעינן קיים מדקא נקיט רב לשון טומאה ולא נקט נמי לשרוף ואבוד דמתני':

6 מאי קסבר - רב אי קסבר שיורא מילתא כו':

7 רישייהו - דנטמאו קתני במתני' ברישא:

8 כדתניא - רבי יהושע נמי מכשר היכא דאיכא שיור אפי' באבוד ושרוף:

9 זורק הדם - דקרינא ביה הבשר והדם:

10 כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אין זורק - שאין אכילה והקטרה מצטרפין:

11 מנחה מאי עבידתיה - מאי זריקה איתא במנחה:

12 כגופא דזביחא דמיא - דתיהוי במקום בשר כאילו נשתייר בשר קמ"ל דלא:

13 מנהני מילי - דאם לא נשתייר בשר אלא חלב זורק את הדם:

14 דכתיב והקטיר החלב וגו' - רישיה דקרא הכי וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' לפני אהל מועד והקטיר החלב וגו' אלמא דמשום חלב זריק ליה לדם:

15 יותרת ושתי הכליות מנלן - דאם לא נשתיירו אלא הן זורק את הדם דחזינן לעיל דהכי הוא דקתני ובמנחה אפילו כולה כליל קיים כו':

16 לריח ניחוח - והקטיר החלב לריח ניחוח:

17 כתב רחמנא חלב - דמשמע דריח ניחוח לא מרבי אלא דומיא דחלב דמגופיה דזבח הוא:

18 מתני' שלא בכלי שרת - שלא קדש קומץ בכלי שרת דבתחילת מנחה ודאי לא פליגי דבעיא כלי כדאמרינן בפרק שתי הלחם לקמן מנחות צו. שאלו את רבי זו מנין כו':

19 גמ' בא לעובדה ביד - הקטרת קומץ שהיא במקום זריקה ביד שלא קדשו בכלי:

20 עובדה בימין כחטאת - שהוא עובד נמי זריקתה באצבע ובימין דכתיב ביה ולקח הכהן ומדמה באצבעו ואמרי' זבחים כד: כ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין אלמא מדאקשה לחטאת ש"מ דלא בעיא כלי ובלבד שיעבדנו בימין:

21 בשמאל כאשם - שזריקתו בכלי ולא ביד דאין לך טעון מתנת אצבע אלא חטאת בלבד דהכי אמרינן בזבחים דף כד: דלר' שמעון זריקה כשרה דתניא זרק בשמאל פסול ור' שמעון מכשיר משום דבשאר זריקת הקרבנות לא כתיב אצבע אלא כהונה ולר' שמעון כהונה בעיא אצבע:

22 בהמיינו - אבנט:

23 מקידה - כלי חרס:

24 הכל מודים בקומץ שטעון קידוש - וכי מכשר ר' שמעון בהקטר שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר:

25 ועצים - עצי מערכה:

26 תיובתא דרבי יהודה - דאמר ביד עובדה בימין דהא הכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי והא ודאי ר' שמעון היא דהא מכשר שלא בכלי שרת:

27 קמצו שלא מכלי שרת - שנתקדשה בו המנחה:

28 מכשירין במתן כלי - אפי' שלא בכלי שרת תיובתא דרב נחמן דאמר הכל מודים כו':

29 ממתן כלי ואילך - הולכה והקטרה לא בעינן כלי שרת:

30 תא שמע - לרב נחמן:

31 ונתן בשמאלו - בלא כלי יחזיר לימינו כדאמרינן לעיל בא לעובדה ביד עובדה בימין:

32 בשמאלו וחישב - כלומר אם חישב עליה כל זמן שהוא בשמאלו לאו מחשבה היא ולאו חיוביה כרת האוכלו שאין מחשבה פוסלת אלא במי שראוי לעבודה ושמאל בלא כלי לר"ש אינו כשרה כדאמרינן לעיל בא לעובדה ביד עובדה בימין:

33 פסלתו מתנתו - מה שניתן בשמאלו ושוב אין לו תקנה בחזרה:

34 מ"ט משום דבעי לקדושיה בכלי כו' ואספו שפסול - עוד להקדישן בכלי דאי לא הוי בעי עוד האי קומץ קידוש כלי לא הוה מפסיל דהוה כדם שנשפך מן הכלי על הרצפה ואספו שכשר כדאמרינן במס' יומא בפ' הוציאו לו יומא דף מח. נשפך מן הכלי על הרצפה ואספו כשר:

35 לא בעו מתן כלי - דאי בעי לית ליה תקנתא בחזרה כדפרישית דהוה ליה כנשפך על הרצפה מן הצואר שפסול דנפקא לן מולקח מדם הפר דם מהפר יקבלנו וקידוש קומץ במקום קבלת דם ושמאל בלא כלי הרי היא כרצפה דכי אכשר רבי שמעון שמאל בקבלה לא הכשיר אלא בכלי:

36 לרבי יהודה מסייע ליה - דאמר כשעובדה ביד בעינן ימין הכא נמי קתני יחזיר לימינו:

37 לרבי ינאי לימא תיהוי תיובתא - דאמר אפילו בהמיינו וכל שכן בשמאל והכא קתני יחזיר לימינו:

38 דאמר כתנא דהקטר - דקתני לעיל הקטר חלבים ואברים כו' ומכשר עבודת קומץ בשמאל ואפילו ביד:

39 ולאו לצדדין קתני - כדתרצה רבי יהודה בריה דרבי חייא לעיל:

40 פעמים - חציו בראשונה וחציו בשניה ולא פעמי פעמים:

41 משני זיתים - הלכך האי דנקיט מתניתין פעמים דוקא נקט שתהא בכל הקטרה כזית ולא פחות דאין הקטרה בפחות מכזית:

42 ורבי יוחנן אמר יש קומץ בפחות משני זיתים - ואפילו הכי קתני מתניתין פעמים כשרה:

43 מאימתי מתיר כו' - דכתיב קדש קדשים מאשי ה' אין להן חלק אלא לאחר אשי ה' בת"כ:

44 משמשלה - במקצתה:

45 אין כבשן מעלה קיטור כו' - ובקומץ נמי כתיב והקטיר הלכך בעינן קיטור:

46 אמרי תלמידיך - תלמידיך אומרים משמיה דרב עמרם:

47 אין לי - אעל מזבח כל הלילה קאי:

48 מבוא השמש - אחר שבא השמש:

49 קומץ - ולבונה וכל הקרבנות דרכן ליקרב ביום דנפקא לן מביום צוותו בת"כ ולא יצא מאותו כלל אלא אברי עולה שהתירן הכתוב בלילה דכתיב ויקרא ו על מוקדה וגו':

50 אברים ופדרים - דדרכן ליקרב בלילה מהאי קרא גופיה נפקא בתורת כהנים:

51 עם בא השמש - קודם ביאת השמש ואי קשיא הא קיימא לן מנחתם ונסכיהם בלילה והכא תני ומנחת נסכים ביום תריץ הא מותיב לה בפ"ב דמסכת תמורה דף יד: ומשני כאן בנסכים הבאין עם הזבח כאן בנסכים הבאין בפני עצמן:

52 והא עם בא השמש לא משכחת דיצית האור ברובו - קודם שקיעת החמה ואי לא חשיב הקטרה עד שתצית האור ברובו איפסלו להו בשקיעת החמה:

53 לקלוט - שתהא מזבח קולטו שלא יפסל בלינה הויא משמשלה בו האור:

54 להתיר - שיריה לא הוי הקטרה עד שתצית בו האור ברובו:

55 ר' אלעזר מתני לה - כדקתני לעיל בקומץ ולבונה שמעלן מבוא השמש:

56 בפוקעין - בקומץ ולבונה הקופצין מתוך האור ונופלים מעלין אותן כל הלילה:

57 אפי' קרטין - שלמים וחשובין שבה:

58 אין מחזירין - ולעיל קתני קטרת ומוקי לה איהו בפוקעין:

59 תאכל - קרי ביה תעוכל:

60 עיכולי - פוקעין:

61 כי פשיט - כשהיה שונה:

62 על המזבח - תחת העצים:

63 בצידי המערכה - אצל העצים על המזבח: