רש"י על מנחות ס״ז

1 גלגול הקדש - לענין חלה:

2 פוטר - מן החלה אם נתגלגלה עיסה ביד הקדש ואחר כך נפדית:

3 ופדאתה חייבת - דביד הדיוט נתגלגלה:

4 שבשעת חובתה - היינו גלגול:

5 פטור - מן החלה הואיל ובהיותו עובד כוכבים נתגלגלה:

6 ספק - אם משנתגייר גלגלה או בהיותו עובד כוכבים גלגלה:

7 חייב - דלחומרא אזלינן והשתא מיבעי ליה להאי דגלגול עובד כוכבים פוטר מאן קתני לה:

8 ואפי' ר"מ ורבי יהודה דמחייבי התם - גבי מירוח מי פטרי הכא:

9 התם - היינו טעמא דמירוח עובד כוכבים אינו פוטר משום דתרי דגנך כתיבי דכתיב דברים י״ב:י״ז לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וכתיב שם יד ואכלת לפני וגו' מעשר דגנך וכתי' שם יח ראשית דגנך חד למילף דיגונך ולא דיגון הקדש מירוח הקדש אייתור להו תרי דגנך למעט דיגון עובד כוכבים הוה דיגון עובד כוכבים מיעוט אחר מיעוט דתרי קראי ממעטי. ליה:

10 ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות - דיגון עובד כוכבים דחייב ואי קשיא מאי חזית דמרבית לדיגון עובד כוכבים רבי להקדש תריץ מסתברא עובד כוכבים הוה ליה לרבויי שכן נאכל בלא פדיון כשל ישראל:

11 ראשית ראשית - ראשית דגנך שם ראשית עריסותיכם במדבר ט״ו:כ׳ מה להלן מירוח עובד כוכבים לא פטר דמרבינן לה ממיעוט אחר מיעוט אף גלגול עובד כוכבים אינו פוטר:

12 שהפריש פטר חמור - שהפריש שה לפדיון פטר חמור שנולד לו בהיותו עובד כוכבי':

13 וחלה - מעיסה שגילגלה בהיותו עובד כוכבים:

14 הא תרומתו אסורה - דמירוחו אינו פוטר כדמרבינן לעיל ממיעוט אחר מיעוט:

15 חלת עובד כוכבים בארץ - כלומר אפילו מתבואה הגדילה בארץ:

16 ותרומתו - מתבואת חוצה לארץ דאפי' גבי ישראל לא הויא אלא מדרבנן:

17 הא תרומתו בארץ - כלומר מכלל דתרומתו בארץ מדמעת דמירוח עובד כוכבים אינו פוטר אע"ג דגלגולו פוטר מחלה וקשיא לרבא דאמר מאן דמחייב בתרומה מחייב בחלה:

18 מדרבנן - כלומר לעולם הא דקתני לגבי חלה גלגול פוטר הנך תנאי היא דפטרי לעיל במירוח והא דקתני לעיל מדוקיא הא תרומתו אסורה מדרבנן הוי אסור:

19 גזירה משום בעלי כיסין - עשירים שלוקחין תבואה מחמרים ואי שרית ללוקח מן העובד כוכבים שלא יעשר דמירוח עובד כוכבים פוטר אתי למימר נמי לוקח מחמר ישראל פוטר ל"א משום בעלי כיסין שיש להן קרקעות הרבה וחסים על רוב מעשרות ויקנוהו לעובדי כוכבים וימריחום עובדי כוכבים ומפקע ליה ממעשר:

20 א"ה בחלה נמי - ליגזור גלגול נמי משום בעלי כיסין:

21 אפשר דאפי לה כו' - כלומר להכי לא גזרינן בחלה דאי הוה בעי לאערומי מצי לאיערומי בהיתירא:

22 דאפי לה פחות מה' רבעים קמח ועוד - דלא מחייב בחלה דזהו שיעור עיסה לחלה במסכת עירובין בפרק כיצד משתתפין עירובין דף פג::

23 במוץ שלה - כעין מאכל בהמה ומאכל בהמה פטור מן המעשר ל"א במוץ שלה שלא יראה פני הבית:

24 דרך גגות דרך חצירות - דאין טבל מוקבע למעשר עד שיכניסוהו דרך השער דכתיב ואכלו בשעריך ושבעו ובמעשר כתיב בפ' השוכר את הפועלים ב"מ פח.:

25 התם - במוץ ובדרך גגות פרהסיא זילא מילתא שיאמרו פלוני מערים למיפטר ממעשר הלכך עביד להו על ידי עובדי כוכבים בצנעא:

26 הכא - גבי חלה הפחות מחמשת רבעים ועוד:

27 צנעא היא ולא זילא ביה מילתא - הלכך לא עביד ע"י עובדי כוכבים:

28 מתני' בא לו לעשרון נותן תחילה שמנו ולבונתו יצק ובלל - שכן דרך כל המנחות שנותן שמן תחילה בכלי ואחר כך נותן סולת וחוזר ויוצק עליה שמן ובולל כדאמר בפרק אלו מנחות לקמן מנחות עד::

29 הניף והגיש - דאמרינן בפרק כל המנחות מנחות סא. דמנחת העומר טעונה תנופה והגשה:

30 משקרב עומר - מיד כשיוצאים מוצאין שוקי ירושלים מליאות קמח וקלי מתבואה חדשה:

31 שלא ברצון חכמים - דגזרינן שמא יאכל כשיקצור ויאכל חדש קודם העומר וזה שכבר הוא קמח ודאי נקצר קודם העומר:

32 רבי יהודה אומר כו' - דלא גזר שמא יאכל:

33 גמ' בודקים - חמץ:

34 ובשעת הביעור - בשעה ששית אבל מכאן ואילך לא יבדוק אפילו לא בדק בזמנו דגזרינן משום דלמא אתי למיכל כשמוצא בפסח ורבנן פליגי עליה דאמרי לא בדק בתוך המועד כלומר במועד שריפתו דהיינו בשש יבדוק לאחר המועד בתוך הפסח עצמו ולא גזרינן דלמא אתי למיכל מיניה: