רש"י על מנחות ל״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 אמרתי לו רבי מה טעם - אתה עושה אותם פתוחות והלא בתורה סתומות הן אותו ריוח שלאחר ובשעריך הוא סתום שמאל של שיטה והריוח באמצע השיטה:
2 אמר לי הואיל ובתורה אינן סמוכות - הנך שתי פרשיות שזו כתובה בואתחנן וזו כתובה בוהיה עקב לפיכך אנו עושין פתוחות:
3 מאי לאו אפתוחות - קאמר רב זה דהלכה כר"ש:
4 אטבא דסיפרי - גלועי"ן עץ סדוק הנושק דפי קונטרס שלא יכפלו:
5 אית ליה מנהגא - כדמפרש אם יבא אליהו כו':
6 מנעל לכתחילה - למ"ד אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו קסבר מנעל השתא לכתחילה לא עד שיבא אליהו ויורה כו'. למ"ד אם יבא אליהו ויאמר אין חולצין במנעל שומעין לו מכלל עד שיבא אליהו ויאמר לא תחלצו במנעל חולצין כו':
7 תפילין קדושתן חמורה ממזוזה שיש בהן ד' פרשיות:
8 הכא סתומות - בס"ת והכא פתוחות במזוזה אלא ש"מ במזוזה נמי סתומות הן:
9 ודילמא להשלים - דילמא הא דדייקינן הא מורידין עושין שאם חסרה מתפילין מזוזה:
10 קלף כותבין עליו במקום בשר כו' - אלמא תפילין אי אפשר לעשות מזוזה דהא על הקלף נכתבו:
11 ומשני למצוה - מצות תפילין על הקלף ומזוזה אדוכסוסטוס אבל אם שינה אין בכך כלום הילכך אם מורידין עושין:
12 והתניא שינה פסול - ומשני בתפילין קמיירי דאם כתבן אדוכסוסטוס פסול אבל מזוזה אקלף שפיר דמי:
13 והא בעיא שרטוט - כדמפרש לקמן ובתפילין לא אשכחן דבעי שרטוט:
14 מגרס גריסין - רהוטים הם בפי כל אדם ואין טועין בהם הילכך אין צריך להעתיקם מספר אחר:
15 כף כדא אארעא - כפה כד על הארץ:
16 והניח ס"ת עליו - לפי שהיה ס"ת מונח על ראשה והיה רוצה לישב על המיטה:
17 ונדמה לו - מרוב צער כמי שהכישו נחש:
18 על גבי קרקע - היה ס"ת מושלך דאיכא בזיונא יתירא לכך נצטער:
19 כתבה איגרת - בלא שרטוט ולא דקדק בחסרות ויתרות כאיגרת בעלמא:
20 כתיבה כתיבה - וכתבתם על מזוזות וכתב לה ספר כריתות אי נמי כתוב זאת זכרון בספר מה ספר בעי דקדוק אף מזוזה בעיא דקדוק:
21 תלאה - למזוזה על הפתח במקל:
22 שהניחה אחורי הדלת - שקבעה בכותל אחורי הדלת:
23 סכנה - מן המזיקים שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהילכתה:
24 היו עושין בפונדקותיהן כן - פונדק היינו בית שלנין בו עוברי דרכים בדרך ואין חייבין במזוזה דלאו דירת קבע הוא כדתניא לקמן בהתכלת הדר בפונדקי בארץ ישראל כל שלשים יום פטור מן המזוזה ושל בית מונבז המלך כשהיו מהלכים בדרך נושאין מזוזות עמהם ותולין אותן בפונדק במקל עד הבקר זכר למזוזה לפי שלא היו דרין לעולם דירת קבע אלא הולך היה מעיר לעיר במלכותו:
25 בתוך חלל הפתח - ולא מבחוץ:
26 פשיטא בשעריך כתיב - דהיינו מקום סגירת השער: