רש"י על מנחות מ״א

1 והגדול יוצא בה עראי - שאינו בוש לצאת בה לשוק:

2 אילימא וכן לענין איסורא דכלאים - דאי אין קטן מתכסה בה אין בה משום כלאים אם נארג בה כלאים:

3 והתנן אין עראי בכלאים - כלומר אין דין עראי בכלאים שאע"פ שאין הגדול יוצא בה עראי יש בה משום כלאים אם נארג בה כלאים:

4 ואמר רב נחמן - מאי וכן לענין כלאים וכן לענין סדין בציצית אלמא ציצית בטלית שאין בה שיעור יש בה משום כלאים:

5 אלא מאי פטורה - דקאמר לעיל ואפילו בטלית פטורה כגון הטיל למוטלת דכי שריא רחמנא כלאים בציצית לגמרי אישתרו:

6 חדא זימנא - לעיל הטיל למוטלת כשרה וכיון דמתכשרא בהנך בתראי וכל שכן בקמאי אי הוה פסיק לבתראי פשיטא דאין בה משום כלאים דהא כולה ציצית מיקרו:

7 חדא מכלל חברתה איתמר - מכלל דהטיל למוטלת כשרה איתמר הך דכלאים:

8 טלית כפולה - שהיתה ארוכה כשתים וכפלה:

9 ורבי שמעון פוטר - שאם תפשט נמצאת ציציות באמצעיתה:

10 שאם תפרה חייבת - דלא תפשט:

11 דנקטה בסיכי - ברוק"ש ל"א תפירה רחבה בשטי"ר וקשיא לי הא דאמר בסוף הקומץ לעיל מנחות לז: ע"ש האי מאן דחייטיה לגלימא כו':

12 איפשיט - הטלית היו ציצית באמצעיתה שהיתה רחבה כפלים בקומתו והיתה כפולה והכפל מוטל על ראשו ושני הראשין של טלית למטה מאחוריו ושתי ציציות היו בקרן האחד ושנים בשני ראשי הכפל מקום שארכו כלה וכשנפשטה היה חבוי כולו בה ונמצאו שתי ציציות של כפל באמצע הטלית כנגד ראשו של רבא:

13 לאו היינו כנף - דהא באמצעיתה עומדין:

14 מי סברת חובת גברא הוא - לקיים מצות ציצית באחת מהן דתיפטר בהך אחריתי:

15 חובת טלית הוא - ואפילו עשר יש לך טעונות ציצית:

16 מסייע ליה - דחובת טלית הוא:

17 הראשונים כו' - ואי חובת גברא הוא למה לה ציצית עד שיתכסה בה:

18 ופליגא דמלאכא - דרבה בר רב הונא דהמלאך אומר דחובת גברא היא:

19 דמיכסי סדינא - דלא הוה ליה ציצית כדאמרינן לעיל משום כסות לילה:

20 סרבלא - כגון אותן שלנו שהן עגולין ואין לה אלא שני כנפים למטה דפטורה מציצית:

21 סרבלא - מנט"ל בלע"ז:

22 הא לא מיחייבא - הן טלית דסדין ודסרבלא ומאי איכפת ליה:

23 נהי דחייביה רחמנא - כי מיכסי טלית בת חיובא הראוי לציצית חייביה רחמנא לגברא לאהדורי בתר טלית דחיובא ולאכסויי בה מי חייביה:

24 אלא הכי קאמר ליה טצדקי למיפטר עצמך מציצית - תבקש תחבולות לפטור עצמך מציצית. טצדקי תחבולות וחבירו בבבא קמא בפרק הכונס בבא קמא דף נו. כל טצדקי דאית לה למיעבד עבדה:

25 כלי קופסא - טליתות הראויין לציצית אף על פי שמקופלת ומונחת בקופסא חייבת בציצית דהואיל ועומדת היא להתכסות בה אשר תכסה בה קרינא ביה:

26 לכבודו - לתכריכין:

27 בההיא שעתא - כשלובשין אותו למת:

28 ודאי רמינן ליה - מטילין ביה ציצית דאי לא רמינא דמי כליעוג כלומר איפטר ליה ממצות:

29 חוץ לשלש - למעלה משלש אצבעות משפת הכנף:

30 יתפור - ולא חיישינן דילמא פייש מידי מן חוט התפירה ויניחם ויוסיף עליו עד ד' חוטים לשם ציצית ואיכא תעשה ולא מן העשוי דהא חוץ לג' לא חזו לתלות ציצית כדאמרינן לקמן:

31 בתוך שלש - הראוי להניח שם ציצית:

32 לא יתפור - דהכא חיישינן להכי כדפרישנא:

33 ממקום אחר - מטלית אחרת ויש בה תכלת ותולה בה משום דעל כנפי בגדיהם בעינן וכנף זה לא היה מבגד זה בשעת עשיה:

34 ושוין שמביא תכלת - מתיר ציצית מטלית אחרת ותולה בה דהכא ליכא ולא מן העשוי דהא צריך לחזור ולכורכה ולתקנה כאן כבתחילה:

35 ובלבד שלא תהא מופסקת - שיהא כל חוטיה שלימין:

36 שמע מינה - מתירים מבגד לבגד:

37 דילמא אי בלאי - הא דקתני שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה ולא חיישינן לבזיון דמבזה לה לטלית ראשונה דנתבלה דאין ראויה לציצית קאמר דמתיר ממנה הציצית:

38 כל מיני צבעים פוטרין בה - לשום לבן דכיון דמין כנף ליכא לקיומי בה אין לך לחזר אחר לבן אלא שיהו בה שני מינין:

39 חוץ מקלא אילן - דדמי לתכלת וזימנין דמזבן לה לאינש אחרינא וסבר דכל חוטיה תכלת וכי מצריך לטלית אחריתי שקיל תרי חוטים מהכא ונותן שם עם לבן ותחת אלו יתן לבן ונמצאת אחת מהן נפטר בקלא אילן לשום תכלת ושדי קלא אילן עם לבן בציצית והוי כלאים בלא מצוה:

40 מיתיבי טלית אין פוטרין בה לשם לבן אלא מינה - אם אדומה היא יטיל בה שני חוטין אדומים ושני חוטין תכלת וכן שאר גוונים:

41 מביא תכלת - שני חוטין לשם תכלת ודבר אחר לשם לבן ואע"ג דהאי תכלת הוי מין כנף אפילו הכי שני מינים בעינן דאזלינן בתר רוב טליתות:

42 ואם הביא כשר - אלמא קלא אילן נמי פוטר בה:

43 בטלית בת ד' חוטין - שנים תכלת ושנים קלא אילן כשר:

44 בטלית בת שמנה חוטין - ארבע תכלת והטיל בה ארבע קלא אילן לקיים מצות שני מינים פסולין דהואיל ולבר קלא אילן איכא חוטין כל צורכה חיישינן דלמא מצריך לטלית אחריתי ושקיל הנך דתכלת מהכא ותלי לה התם וליכא הכא אלא קלא אילן אי נמי שקיל הנך דקלא אילן ותלי בה:

45 ל"א ועיקר חוץ מקלא אילן דהא אשני מראות שבה קפדינן ואלו מראיהן שוין:

46 מיתיבי כו' אם הביא כשר - טלית בת שמנה חוטין ד' של תכלת ומין אחר וביקש להטיל בה עוד ארבעה אחרים לא יטיל קלא אילן שמא ימכרנו לאיש אחר ויהא סבור שהם תכלת ויתירם מכאן ויתן בטלית אחרת במקום תכלת עם לבן ואם הביא כשר דהא נפטרה בארבע חוטין של תכלת ודבר אחר:

47 שמע מינה - מדפסל בה משום הך חששא דמתירין מבגד לבגד:

48 דלמא דאי עבד - אם עבר והתירן אז נפקא חורבה דסבר דמשתרא ציצית מקלא אילן לחודיה:

49 מנר לנר - אותן דחנוכה:

50 מסר - טליתו עם הציצית:

51 לקצרא - לכובס ולא חייש דילמא מינתקא תכלת ורמי בה קלא אילן:

52 עביד להו סיסא - כשנותנה לכובס מקפל הציצית כמין פקעת שקורים למושי"ל כדי שלא ינתק:

53 חייט להו מיחט - עושה לטלית כמין שפה ומחביא החוטין בתוכה ותופר השפה:

54 ארבעה - חוטין נתן בחור נטלית וכופלן לשמנה:

55 משולשת - תלויה הענף לבד מן הגדיל:

56 ארבע - אצבעות:

57 ושלש שב"ה אומרים - שתהא כל אצבע אחת מארבע בטפח של כל אדם דהיינו מדת גודל ושית בקטנה:

58 בתילתא - אצבע וכולן מדה אחת:

59 ארבע - חוטין בתוך ארבע אצבעות שלא ירחיק מן השפה יותר מארבע אצבעות:

60 אין שם ציצית אלא יוצא - תלוי ויוצא מן הכנף משהו: