רש"י על מנחות צ״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 בשלמא למ"ד צפון ודרום שפיר - דאע"ג דלא אפשר שלא יהא מקצת מן השולחן בדרום דאי אפשר לצמצם שולחנות של עשר אמות בעשר אמות אפ"ה דמאי דטפי טפח לא הוי לא חשיב ליה:
2 אלא למ"ד מזרח ומערב - הוא האורך והרוחב מצפון לדרום מכדי שורה הצפונית כמה מרוחקת מכותל צפוני שתי אמות ומחצה שיהו כהנים הנושאים שני סדרים יכולים להלך זה בצד זה כדאמרינן במתני' דשנים היו מסדרין בבת אחת ולהילוך שני בני אדם בעינן שתי אמות ומחצה כדאמרינן לעיל גבי בדי ארון ושלחן רוחב אמה ושתי אמות ומחצה בין שורה צפונית לשלחן של משה ואמה דידיה ושתי אמות ומחצה בינו לשורה דרומית ואמה רוחב השולחנות הרי עשר אמות ומחצה אישתכח דקאכיל פלגא באמתא דדרום. אכל תפס ולמ"ד צפון ודרום ליכא למיפרך הכי דלדידיה הוי רוחבו ממזרח למערב ושורה מערבית משוכה מכותל מערבי שתי אמות ומחצה ואמה רוחב דשולחן ושתי אמות ומחצה בינו ובין השלחן של משה כו':
3 דמשה בהדייהו הוה יתיב - באמצע ממש דליבעי שתי אמות הפרשות של שתי אמות ומחצה:
4 לא דמידלו ליה ומנח ליה כו' - שלא יהא מונח ביניהם ממש אלא משוך לצד מערב וראשו מכוון כנגד אויר שבין שתי השורות דהשתא ליכא אלא חדא הפרשה:
5 כתלמיד היושב לפני רבו - נמוך הימנו כך אותם של שלמה נמוכין משל משה דבית המקדש היה משופע ולצד מערב מגביה יותר:
6 ומיתתי ליה פורתא - מושיבם לצד מזרח במקום נמוך:
7 את השלחן - לשון יחיד:
8 על כולן היו מסדרין - פעמים בזה פעמים בזה:
9 שנים שהיו באולם מבפנים - אצל פתח ההיכל אחד של כסף ואחד של זהב והאי דקרי הכא כסף ובמתניתין שייש משום דשייש לבן ככסף:
10 בכניסתו - כשמגיעין לפתח מניחין אותו עליו ועומדין לפוש:
11 ועל של זהב ביציאתו - ושם היה מונח עד שיוקטרו הבזיכין כדקתני מתני':
12 שמעלין בקודש - כגון בכניסתו מניחו על של כסף וכשמגיע להיכל מסדר על של משה שמצופה זהב הרי עלייה ולא מורידין לכך ביציאתו מניחו על של זהב:
13 ויקם משה את המשכן וגו' - מדרישיה וסיפיה דקרא בלשון הקמה דאפי' בצחות הלשון לא הורד שמע מיניה אין מורידין ואי נמי דלא סייעוהו אחיו הכהנים בהקמת העמודים והאדנים ש"מ אין מורידין לפיכך לא נתעסקו בו אחרים ל"א מעיקרא ויקם משה את המשכן שמות מ׳:י״ח דהיינו יריעות שבתחילה פורס היריעות ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים אלא אחז היריעות בידו עד שהקים כולן:
14 אשר שברת ושמתם בארון - שישים השברים בארון:
15 שביטולה של תורה - כגון שמבטל תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה זהו יסודה כלומר מקבל שכר כאילו יושב ומייסדה ועוסק בה שנאמר אשר שברת ולא אמר ליה בלשון כעס שמע מינה הסכימה עמו דעת השכינה כשביטל תורה ושיברן כיון דנתכוין לטובה:
16 תקפה - שלא יכול להעמיד גירסתו:
17 רק - מיעוט הוא:
18 נוצרה בארבעים - צורת הולד לארבעים יום במסכת נדה דף ל.:
19 מתני' על פתח הבית - אצל פתח ההיכל בכניסתו ולא היו מניחים אותו שם אלא להראותו שמעלין בקדש דעכשיו מניחו על של שייש ומיד נושאו בהיכל ומסדרו על של זהב של משה ועל של זהב ביציאתו עד שיוקטרו בזיכין כדקתני לקמן:
20 מתני' המכניסין עומדין בצפון - דהכי שפיר דאותן מסדרין העבודה יהו בצפון דקדושת צפון חמירא:
21 ופניהם לדרום - וסתמא כמאן דאמר שולחנות מזרח ומערב מונחין ורוחבן צפון ודרום:
22 אלו מושכין - ועד שלא יגביהו הן מן השלחן אלו מניחין:
23 אפילו אלו נוטלין - לעצמן:
24 ואלו מניחין - אחר שסילקו אף זה היה תמיד כדמפרש טעמא בגמ' דאין תמיד אלא שלא ילין שולחן לילה אחד בלא לחם:
25 חל יו"כ להיות בשבת - ואין יכולין לאוכלו היום:
26 החלות מתחלקות לערב - ולא למחר דנפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק:
27 השעיר - של מוסף שהוא חטאת והוא שעיר הנעשה בחוץ ונאכל לכהנים נאכל לערב בלילי שבתות אע"פ שאין יכולין לבשלו בשבת:
28 הבבליים - כהנים אוכלין אותו חי כשחל יום הכפורים בערב שבת:
29 גמ' הישנה - מערכות שעמדו שם בשבת זו:
30 ילין - בלילה:
31 מדבריו של רבי יוסי - דאמר משום דעמד הישן שחרית מעט בשלחן והחדש ערבית מעט קרי ליה תמיד שמע מינה אפי' לא שנה אדם אלא פרק אחד וכו':
32 אסור לאומרו - שלא יאמר בקרית שמע סגי ולא ירגיל בניו לתלמוד תורה:
33 מצוה לאומרו כו' - דסבר משום קרית שמע נוטל שכר גדול כזה כי אז תצליח את דרכיך אם היה עוסק כל היום כ"ש ששכרו גדול ומרגיל את בניו לתלמוד תורה. ל"א סברי הנך רבנן דמצי פטרי נפשייהו בקרית שמע ויתבי כולי יומא וגרסי שמע מינה שכר גדול יש:
34 צא ובדוק כו' - דבר שלא יהא בעולם:
35 ופליגא - הא דר' ישמעאל דאמר חובה ללמוד כל היום:
36 כל כך חביבין כו' לא ימוש - הבטיחו שלא תשתכח תורתו ממנו:
37 לא יהיו עליך חובה - כאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו ואיפטר כך לא יאמר אדם אשנה פרק אחד ואיפטר שאי אתה רשאי לפטור עצמך מהן:
38 הסתת אדם אינה אלא לרעה כמו דברים י״ג:ז׳ כי יסיתך אחיך בן אמך וגו':
39 ואף הסיתך - הקב"ה ללמוד תורה כדי לינצל מגיהנם:
40 שפיה צר - ולמה פיה צר שיהא עשנה צבור בתוכה ולא יצא חוץ כדי שידונו רשעים באש ובעשן: