רש"י על מנחות מ״ב

1 אין לה שיעור למעלה - דכמה דבעי ליהוי ארוך:

2 ויש לה שיעור למטה - דמשולשת ד' בעינן אבל בציר מהכי לא והדקתני משהו דבמשהו נמי מתכשרי גרדומי:

3 וצריך לפרודה כי צוציתא דארמאי - כבלורית של עובדי כוכבים דבוקות מלמטה ופרודות מלמעלה:

4 על הקרן - על שפת חודה של קרן:

5 גדיל - חוט עבה וחזק בבגד תחילה כדי שלא יהא נוח ליקרע. ל"א גדיל אלו הן חוטין שבשפתי שני הצדדים וקורין אוריל"ש:

6 שתהא נוטפת על הקרן - שתהא תולה ומכה על הקרן כלומר כשיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה בקרן:

7 שירחיק מלא קשר גודל - צריך שיגביהנה מן השפה מלא קשר גודל שיעור הציפורן עם בשר עד פרק ראשון:

8 ואיצטריך דרב פפא - דאמר לעיל ארבעה בתוך שלשה דמשמע שלא יגביהנה יותר מג' אצבעות:

9 וכמה דקריב לשפה טפי מעלי - ואפילו בחודה של שפה ליתכשר:

10 דסתר ובצר ממלא קשר גודל - דנסתר ונרחב הנקב וירד הגדיל למטה עד שעמד בציר ממלא קשר: אי נמי נסתר הבגד מלמטה שקורין אנפיליי"ר עד שנפחת מן השפה עד הנקב ממלא קשר גודל:

11 בשעת עשייה איתמר - דרבי יעקב ואנא נמי בשעת עשייה הוה מלא קשר גודל:

12 איכסף - רב סמא:

13 א"ל - לרב סמא:

14 חד מינייהו - מבני ארץ ישראל ורבינא מא"י הוה:

15 ועייף להו - כופל לה קודם שיתלם בציצית:

16 ומעייל להו בגלימא - מכניס הכפל בנקב הטלית:

17 ואביק להו מיבק - עונבן שחוזר ומכניס שתים הראשים בתוך הכפל ותלויין בעניבה בטלית דהכי דריש גדיל שנים גדילים תרתי משמע שהן ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמנה:

18 רמי ח' - חוטין דכתיב גדילים לרבות עוד שנים גדילים דהוו תמניא חוטין. כך קבלה מרבינו יעקב הזקן דמסכת יבמות:

19 דאינהו שיתסר - לאחר שהכניסן בטלית כופלן והן שיתסר:

20 כדידן - מכניס ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמונה:

21 רמי חוטין - היה מטיל ציצית לטליתו:

22 ציצי - ליגלג:

23 אין צריכה ברכה - בשעת עשייה:

24 מאי רומיא - מאי קושיא:

25 כל מצוה שכשירה בעובד כוכבים בישראל אינו צריך ברכה - דאין יכול לומר אשר קדשנו דהא עובד כוכבים נמי כשר בה. מפי המורה:

26 רופא - מוהל:

27 ואל ימול כותי - לפי שמל לשם הר גריזים כדמפרש התם במסכת ע"ז דף כז.:

28 מידי הוא טעמא - דמקשי רב חסדא:

29 אלא לרב רב מיפסל פסיל - מילה בעובד כוכבים הלכך איכא למימר דרב חסדא לא קשיא אלא לרב:

30 ואתה את בריתי תשמור - לנימול כמותך אני מוסרו:

31 המול ימול - קרי ביה המל ימול:

32 סוכה מסייע ליה - לרב חסדא:

33 סוכה מכל מקום - מפרש בפ"ק דמסכת סוכה:

34 מפשרניא - שם מקום:

35 צדוקי עובד כוכבים - להכי נקט דסתמיה בקי בכתיבה:

36 תפילין עשייתן לא זו היא גמר מצותם עד שיקשרם:

37 בהא פליגי - רב נחמן ורב חסדא אליבא דרב רב חסדא סבר ציצית חובת טלית הילכך עשייתן היא גמר מצותן ורב נחמן סבר חובת גברא היא ועטיפתה זוהי מצותה:

38 הכי מתניתו לה - להא דאמר רב יהודה אמר רב לעיל משום הכי קשיא להו לעיל דרב אדרב:

39 עשאה לציצית מן הקוצים - הנקצצים היינו חוטין התלויין בכל היריעה שקורין פרוקי"ש וקוצצין אותם מן הבגד. ל"א להכי קרי להו הוצין שיוצאין מן הבגד כהוצין:

40 נימין - היינו אותן שיוצאין מן הבגד בתפירה:

41 גרדין - פרינ"ש:

42 פסולה - כל זמן שמחוברין לבגד דבעינן עשייה לשמה:

43 ציפן זהב - לתפילין:

44 פסולות - בתים דתיק של עור בעינן דאפילו קשירתן אינן אלא רצועות במינן כדאמרינן בהקומץ:

45 או שטלה עליהן - שעשה בתים של עור בהמה טמאה פסולות כדאמרינן בפרק שמונה שרצים שבת דף קח. למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך:

46 וסממנים - דרך הצובעים לשרות בגדים בצריף שקורין בייצ"א:

47 וטעמ' ליה באודרא - אודרא מוך וצובעין אותה בתוך אותה קליפה לידע אם תכלת יפה:

48 שמע מינה - מדקלינן לאודרא בעינן צביעה לשם ציצית:

49 ושמע מינה - מדשדינן ביעתא לברא ולא שדינן ליה ביורה:

50 טעימה פסולה - אם עירה צבע נסיון ביורה פוסל את כל היורה:

51 משום שנאמר כליל תכלת - כל תכלת בעינן כליל שיהא כל עיקר מראה החלזון בצמר שלא יהא דבר אחר צבוע בה מתחילתה:

52 אפילו מראה שני שבה - שכבר נצבע בה צמר אחר וזה השני כשר:

53 ושני תולעת - משמע שני דאפילו מראה שני של זהורית קרוי תולעת וה"ה לתכלת דכתיב נמי בההוא קרא:

54 אין לה בדיקה - קס"ד אין אדם יכול לבודקו אם תכלת הוא אם קלא אילן הוא:

55 ואינה נקחת אלא מן המומחה - דהואיל ואין לה בדיקה אין לוקחין אותה אלא מן המומחה שיודע שקלא אילן אסור:

56 תפילין יש להן בדיקה - אדם יכול לבודקן אם דקדק בהן בחסרות ויתרות אם לאו ואעפ"כ אין נקחין אלא מן המומחה היודע שצריכין עיבוד לשמם:

57 ונקחין מכל האדם - דליכא בהן עיבוד לשמן:

58 מגביא גילא - בייסא ובלשון צרפת אלום:

59 מיא דשבלילתא - מים היוצאין מן התלתן שקורין פנגרי"א: