רש"י על מנחות כ״ט

1 תמני סרי דקנים - דכתיב שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד:

2 כפתוריה - דמנורה גופה תרי:

3 ושית דקנים - דיש בכל קנה וקנה כפתור כדכתיב שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח הרי ח' וכפתור תחת שני קנים וכן לשנים האחרונים כדאמרן לעיל ושני קנים יוצאין ממנה הא חד סר:

4 וששה דקנים - בכל קנה כפתור ופרח כדכתיב בקנה האחד כפתור ופרח:

5 עד פרחה - ריבה לך הכתוב חד פרח:

6 אבן גדולה כו' - ואם אינה גדולה אלא ט' טפחים למה לי אבן תחת הכהן:

7 שימי את - אתה הוא המקשה לי בתמיה:

8 משפת קנים ולמעלה - היתה ט' ומן הארץ ועד לקנים ט' כדמפרש לעיל:

9 הוא מיכלות זהב - ופסוק הוא:

10 זהב סגור - שבשעה שמוכרין אותו נסגרות כל החנויות שמוכרין את הזהב יומא מה.:

11 והכתי' אין כסף נחשב - אלמא עשיר הוה ואת אמרת כליתו:

12 ומי חסר כולי האי - דקאמרת אלף הככר הכניסו אלף פעמים לכור עד שיעמוד על ככר אלמא בכל פעם חסר ככר:

13 קורדייקני - שם מטבע:

14 כיון דקאי - שנשרף יפה בימי שלמה קאי לפיכך לא חסר עכשיו אלא דינר:

15 ממקום טהרה - מן השמים הראו למשה לנגד המנורה:

16 מכלל שהוא טמא - כלומר מקבל טומאה:

17 בשלמא התם - גבי שולחן איצטריך לאשמועינן דמקבל טומאה משום פירכיה דריש לקיש:

18 לנחת - שאינו מטלטל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה דכתיב גבי שרצים מכל כלי עץ או עור או שק ויקרא י״א:ל״ב מה שק מיטלטל מלא וריקם:

19 שמגביהין אותו - הלכך מיטלטל מלא וריקם הוא:

20 חום ביום הלקחו - משמע כשמסלקים היה חום:

21 כתבניתם - אארון ושולחן ומנורה כתיב וכתיב אשר אתה מראה בהר אלמא הראוהו:

22 הכי נמי - דמשכן של אש ירד מן השמים בתמיה:

23 הכא כתיב כמשפטו - משמע הלכותיו נאמרו לו:

24 התם כתיב כתבניתם - משמע דהראוהו כמותם:

25 חגור כמין פסיקיא - אזור כרוך אומנים שרוצים לעשות מלאכה נאה חוגרין עצמן שלא יהו נגררין בבגדיהם:

26 ראש חדש - בשעת מולד לבנה אינה נראית כי אם מעט ואינה ניכרת כדאמרינן בראש השנה דף כ. כזה ראיתם אם כזה ראיתם:

27 שרצים - לא היה מכיר איזה טמא ואיזה טהור:

28 הלכות שחיטה - לא היה מבין מהיכן היא מוגרמת:

29 וזה אשר תעשה על המזבח - ועשייה תחילת זביחה היא וכתיב וזה אלמא הראהו באצבע:

30 פשיטא - דאות אחת מעכבתן דכתיב וכתבתם כתיבה תמה שבת קג::

31 קוצו של יוד - רגל ימיני של יוד:

32 הא נמי פשיטא - הא לא נעשית האות:

33 שאין גויל מוקף לה - שמודבקת באות אחרת והיינו דקתני כתב אחד מעכבן כלומר הלכות משפט אות אחת מעכבו למזוזה ותפילין:

34 תוכו של ה' - רגל שבפנים:

35 יריכו - רגל הימנית ל"א תוכו הגויל והחלק שבתוכו ובתפילין קמיירי:

36 איפסיקא ליה כרעא דה"י - בתפילין:

37 וי"ו דויהרג - כל בכור אירע במקום נקב ונראה כמין יו"ד:

38 דלא חכים - דאי חכים מבין שמחרף הוא לומר יהרג כלפי מעלה ואומר ויהרג:

39 לא טפש - שאם טפש אינו יודע לקרות אלא אות שלימה:

40 כתרים - כגון התגין דס"ת:

41 מי מעכב על ידך - מה שכתבת שאתה צריך להוסיף עוד עליהם כתרים:

42 שהגיע לדבר - שצריך טעם:

43 נתיישבה דעתו - של משה הואיל ומשמו אומר אע"פ שעדיין לא קיבלה:

44 במקולין - מקום הקצבין שוקלין בשרו כדאמר בברכות דף סא: שסרקו בשרו במסרקות ברזל:

45 שלשה זיונין - ג' תגין קטנים בכל אחת בשין רגל השמאלית וכן בעין בראש הרגל הפנימי וכן כולם ואותם ג' תגין אחד נוטה לימין ואחד נוטה לשמאל ואחד למעלה:

46 שעטנז גץ - והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה:

47 דווקני - שמדקדקים לעשות כתב מיושר:

48 חטרי לגגיה דחית - לגגו של חית עושין למעלה כעין חוטר כזה כלומר הקב"ה חי שוכן ברומו של עולם חי"ת היינו חי:

49 ותלו כרעיה דה"י - רגל הפנימי של ה"י תלוי באויר ואינו דבוק לגגו:

50 הוה לו מחסה - דהיינו הכי משמע על שבטחו ביי' עדי עד הוו להם ביה יי' מחסה צור מעוז לעולמים:

51 אחת בה"י ואחת ביו"ד - חלק את שמו והטיף מכל אות ג' טיפין ומאותן טיפין נעשו מים ואש ואויר וכל העולם כולו וכן כתוב בספר יצירה:

52 שדומה לאכסדרה - שפתוח מתחתיו:

53 שכל הרוצה לצאת - ממנו לתרבות רעה יוצא:

54 מעלין ליה - בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו:

55 ולעיילו בהך - פתח התחתון דנפיק ביה:

56 לא מסתייעא מילתא - דהבא ליטהר בעי סיוע מפני יצר הרע הלכך עבדי ליה סיוע פתח יתירה:

57 הוא יליץ - אותו כלומר פותח לו להיות לץ:

58 מסייעין אותו - אלמא בעי סיוע:

59 אית ליה תגא - לה"י כתר קטן בסוף גגו דה"י:

60 מעשיהם אין דומין כו' - וכבודו של זה גדול משל זה משום הכי ראשיהם כפופים דמתבייש מחבירו:

61 תרתי מילי אמר רב בספרים - בהלכות ספרי תורה ולקמן אמרינן אידך מילתא דרב:

62 מצלת על כולן - שאפילו טעיות בכל דף ודף אז מצלת עליהם הך דף שלימה ומתקן:

63 אי בההוא דף שלימה שלשה טעיות מאי - מצלת או אין מצלת מי אמרינן שלימה בלי טעות או דלמא שלימה מד' טעיות אבל שלש לא איכפת לן:

64 הואיל ואתיהב רשות לתקוני - ס"ת שיש ג' טעיות בכל דף מתקן להך דף בת ג' ומצלת על כולם אף על פי שיש ד' בכל שאר הדפין:

65 וה"מ - דאמרינן ד' יגנז כגון חסרות שחסרו ממנו אותיות:

66 אבל יתרות לית לן בה - אלא גוררן:

67 מחזי כמנומר - כשכותב ומגיה בו השיטין את מה שחיסר:

68 הוה ליה יתירות בספריה - ד' בכל דף: