רש"י על מנחות ע״ג

1 תלמוד לומר לכל בני אהרן תהיה - שלא יחלקו זה כנגד זה אלא בין כולם יחלקו המנחות:

2 שלא קמו - מנחות תחת זבחים:

3 בדלות - שאין מביא מנחה אלא בדלי דלות שנאמר אם לא תמצא ידו וגו' עד ולקח שתי תורים:

4 שהרי קמו תחתיהן בדלות - שהמחוייב קינין ואין לו יכול להביא מנחה:

5 תלמוד לומר ועל מחבת לכל בני אהרן - אם אינו ענין למנחות תנהו ענין לזבחים ועופות:

6 עשייתו ביד - מליקה בציפורן:

7 בכלי - בסכין:

8 יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים - שלא יתנו חטאת כנגד אשם ולא מנחת מאפה כנגד מנחת הסולת דכולם קדשי קדשים הן אבל יחלקו בקדשים קלים כגון שלמים כנגד תודה:

9 תלמוד לומר איש כאחיו - וסמיך ליה אם על תודה דמקרא נדרש לפניו ואיתקוש קדשים קלים לקדשי קדשים למנחות לענין חלוקה:

10 ואין קטן חולק - אבל אוכל בחלק אביו:

11 ההיא - ברייתא שאין חולקין:

12 מכל נפקא - וכל מנחה בלולה בשמן ויקרא ז׳:י׳:

13 הא אפיקתיה - לכל מנחה בלולה לעיל בפ' כל המנחות מנחות דף סג: לכדרבי יוסי בר' יהודה דאמר מה כל האמור למטה שני מינין:

14 ההוא מוכל נפקא - ברייתא מכל והא דאם אינו ענין כו' תנהו ענין לחריבה של שעורין נפקא לי' ממנחה:

15 לרבות לוג שמן של מצורע - שהשיריים שמשתייר משל בהונות הוו לכהן:

16 מן האש כתיב - דדבר שממנו לאישים הוא דשיריים לכהנים אבל לוג שאין ממנו לאישים אימא לא ליהוי לכהן להכי כתב לכל קרבנם:

17 לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות - שנקמצו ושיריים לכהנים ומריבוי אתיא דנקמצות ושיריים לכהנים:

18 והאי - מנחת העומר להתיר חדש אתיא:

19 ואידך - מנחת קנאות:

20 לברר - עון אתיא ולא לכפרה אימא לא יהו שיריה נאכלין קמשמע לן:

21 לרבות חטאת העוף - שנאכלת לכהנים:

22 נבילה היא - משום מליקה ולא תאכל קמשמע לן:

23 להכשיר אתי - ליחול עליה נזירות טהרה ולא יהא נאכל:

24 זה גזל הגר - דכתיב במדבר ה׳:ח׳ אם אין לאיש גואל האשם המושב לכהן זה הקרן שאם גזל את הגר ומת הגר ורוצה להחזיר גזילו ואין לו יורשין יחזירנו לכהנים ויביא קרבן אשם על השבועה שכפר ונשבע לו:

25 שלך הם - כל הני דמתרבו מהאי קרא:

26 לקדש בו - כדאמר קידושין דף נב: ע"ש המקדש בחלקו בקדשי קדשים מקודשת:

27 שלמי העובדי כוכבים - עובד כוכבים שנדר להביא שלמים עולות הן ואין נאכלין וה"ה דמנחתן כליל:

28 לבו לשמים - כוונתו הוא שיהא קרבנותיו כליל לשמים ולא שיאכלו:

29 כל דמקרבי עולה ליהוי - שיהא דין עולה שאין נאכלת ולא דין שלמים:

30 הכהן אוכלן - כשאר שלמים וקשיא לרב הונא:

31 הכי קאמר נתנן לישראל על מנת שיתכפר בהן ישראל - כגון שהיה ישראל מחוייב שלמים ונתנן עובד כוכבים להוציא ידי חובתו יזכה ישראל בבשר ואוכלו אבל נדר סתם שלמים ניהוי עולה:

32 מנחת עובדי כוכבים - ושלמים כמנחתו דנאכלין לכהנים:

33 והיין והלבונה - שיכול להתנדב ולהביא יין ולבונה:

34 מה ת"ל לעולה - דמשמע שאין מביאין אלא עולה:

35 פרט לנזירות - כלומר עולה סתם יכולין להביא ולא עולת נזירות שאם נדר בנזיר אין נזירות חל עליו לפי שיש בה עולה חטאת ושלמים:

36 ר"ע אומר אין לי שמביא אלא עולה לחוד - פרט לכל שאר קרבנות והאי דתני שלמי העובדי כוכבים עולות היינו אליבא דר"ע ומתני' דקתני מנחת עובדי כוכבים רבי יוסי הגלילי היא:

37 אי מהתם - מאשר יקריבו לה' לעולה:

38 הוה אמינא קרבן נזירות הוא דלא לייתי - חטאת עולה ושלמים אבל וכו':

39 קמ"ל - כי יפליא דאין נודרין כלל דאפי' נזירות לא חיילין עלייהו:

40 התקינו בית דין וזה אחד מהן עובד כוכבים ששילח כו' לימא רבי יוסי היא - דמרבי ביין דהיינו נסכים:

41 ולא ר"ע - דאמר אין לי אלא עולה ולא נסכים:

42 אפי' תימא ר"ע - דהאי דאמר ר"ע דאין נודרין אלא עולה עולה וכל חבירתה דהיינו נסכים אבל נסכים לחודייהו לא:

43 אזרח - בנסכים כתיב במדבר ט״ו:י״ג כל האזרח יעשה ככה:

44 ואין העובד כוכבים - מתנדב להביא נסכים בלא זבח:

45 ככה - עיכובא שיהו כל עולות טעונות נסכים:

46 הא אמר אפי' יין לחודיה נמי - מביא כדקתני מנין לרבות העופות והיין לחודיה דהיינו נסכים שמביא והכא תניא אין העובד כוכבים מביא נסכים:

47 הא אמר עולה - לחודה אין מידי אחריני לא והכא קתני דעולתו טעונה נסכים:

48 סמי מכאן נסכי יין - ואמר מנין לרבות העופות והלבונה ולא תיתני היין:

49 והיתה לכהן כמנחה - במנחת חוטא כתיב:

50 שתהא עבודתה כשרה בו - שאם חטא ונתחייב להביא מנחה יכול להקריבה הוא בעצמו דהכי משמע והיתה לכהן מנחת חוטא של עצמו כמנחת נדבתו שיכול להקריבה הוא בעצמו:

51 או אינו אלא להתיר שירי מנחת חוטא של כהנים - באכילה כמנחת ישראל:

52 והיתה לכהן - מקיש חובתו דהיינו מנחת כהן לנדבתו דהיינו כמנחה דמשמע כמנחת נדבתו מה נדבתו אינה נאכלת ואינה נקמצת דכתיב ויקרא ו כליל תהיה:

53 אף מנחת חובתו אינה נאכלת - ומאחר דאינה נאכלת אי אתה יכול להתיר מנחת מנחת חוטא של כהנים אלא שתהא עבודה כשרה בו:

54 אלא כמנחה - דמשמע כמנחת חוטא של ישראל דאילו נאמר כמנחתו הוה משתמע כדקאמרת מקיש חובתו לנדבתו והלא לא נאמר כו':