רש"י על מנחות פ״ה

1 אלא לרבי יוחנן - דאמר לא קדש והא הכא דלדברי הכל קדש בחורבה עבודה וכל הני אע"פ שאינן מובחרים דהא לדברי הכל מביא וקורא:

2 תנאי היא - דאיכא תנא דאמר שבעציץ ושבספינה אינו מביא והוא הדין לתמרים שבהרים ושבעמקים ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא:

3 א"ל יוחנא וממרא - ראשי מכשפים של מצרים למשה רבינו כשהתחיל לעשות האותות לעיני פרעה שהיו סבורין שהיה עושה אותם על ידי כשוף:

4 תבן אתה מכניס לעפריים - עפריים שהוא מקום הרבה תבואה אתה מביא לשם תבואה למכור בתמיה כך ארץ מצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים:

5 אמר להם למתא ירקא ירקא שקול - לעיר שגדל שם ירק הרבה הבא ירק שלך למכור לפי שמתקבצין שם הכל לקנות הם אמרו לו דברי ליצנות והוא השיב להם בענינם:

6 מתני' לא מבית הזבל - משדה הצריכה לזבל:

7 ולא מבית האילן - משדה שיש בו אילנות לפי שהאילנות עושים לה צל ואין התבואה גדלה יפה:

8 כיצד הוא עושה - לשדה שמביא ממנה סלת:

9 נרה שנה ראשונה - ומניחה בורה:

10 זורעה קודם לפסח ע' יום - שכבר יש כח לחמה שזורחת עליה:

11 כיצד הוא בודק - שלא יהא אבק בסלת:

12 גמ' כרזיים - של אותו מקום:

13 אלמלא שהן סמוכות לירושלים - הרבה והן עומדות בין ההרים דכתיב תהילים קכ״ה:ב׳ ירושלים הרים סביב לה:

14 היו מביאין מהן - לפי שהן עומדות בדרום:

15 המודרמות - שבדרום:

16 שבהן החמה זורחת - כל היום:

17 המנונרות - חרושות הרבה לכך:

18 וזורעה קודם לפסח שבעים יום - שכבר מתחלת החמה לזרוח בקרן מזרחית צפונית וכשזורחת מושך העמוד מיד לדרום וכל היום היא זורחת לדרום:

19 סך ידו שמן ומכניס בסלת - וכך בודקה יפה שאם יש בה אבק מידבק בשמן:

20 קתני מיהא ושניה חורש ושונה - וזורעה ותפשוט מהא מתני' דבשניה נמי נרה:

21 וליטעמיך - היכי תפשוט הא במתניתין לא קתני שונה:

22 הא לא קשיא - מתניתין דקתני נרה שנה ראשונה ולא קתני ושניה חורש ושונה היינו שכבר היתה עבודה שנה ראשונה ועכשיו נוחה ליגדל יותר וברייתא דקתני חורש ושונה וזורעה היינו משום שלא היתה עבודה קודם שנה ראשונה אבל מתני' אם לא היתה עבודה לא ידענא אם חורש ושונה בשניה אם לא דהא לא קתני לא חורש ולא שונה ומאי הוי עלה:

23 ניר חציה וזורע חציה - כגון שנרה כולה בשנה ראשונה וזרע חציה ובשניה ניר חציה וזורע חציה מה שנר בשנה ראשונה ובשנה שלישית זורע מה שנר בשניה ונר מה שזורע בשניה וכן יעשה מכאן ואילך בכל שנה נר חציה וזורע חציה ותפשוט מינה דבשניה זורעה בלא נרה והאי דאין זורעה כולה בשנה שלישית היינו לפי שאין כח בקרקע להיזרע כולה בכל שנה:

24 כמין שלשה סאין היתה - גדל בשנה כשיעור שצריך לקצור לצורך העומר:

25 קרנא דארעא - חתיכת שדה:

26 בעי רבי ירמיה - הא דקתני חיטין שהתליעו רובן פסולין:

27 ברוב חטה - שאינה פסולה עד שיתליע רוב כל חטה:

28 הקדישן - לצורך מנחות:

29 מהו שילקה עליהן משום מקדיש בעל מום - דהכי אמר רבי במסכת תמורה דף ו: שהמקדיש בעלי מומין לוקה:

30 אלא לח - לפי שלח אינו יכול לגרר ממנו מה שהתליע כמו היבש:

31 הקדיש - לעצים שהתליעו:

32 מתני' ולא מן מה שנזרע ביניהם - מן הזיתים שנזרעו זרעים ביניהם לפי שהזרעים מכחישים לאילנות:

33 אנפקטן - מה שלא נתבשל יפה:

34 אין מביאין מן הגרגרין - של זיתים שנפלו ונשרו במים ושהו בהם הרבה או שנכבשו או שנשלקו לפי שאין שומנם יפה יפה ענין אחר מן הגרגרים שנשרו אין מביאין מאותן זיתים שאין מוציאין שמנה אלא א"כ נשרו במים או שצריך לשולקן או לכובשן קודם שיוציאו שומנן:

35 גמ' פולמוסטוס - שליח עובד כוכבים:

36 צור - הוא שכונת עיירות שבארץ ישראל:

37 עוזק - שחופר סביב הזית כעין טבעת כמו עיזקתא:

38 הפשיל כליו לאחוריו - כמו שכיר עני:

39 והיה מסקל - השליך האבנים מן הפרדס:

40 לקלסו - לשבחו על שקנה להם כל כך:

41 יש מתעשר ואין כל - שנוהג בעצמו כעשיר ואין לו כלום:

42 מתרושש - ויש נוהג כעני ויש לו הון רב כגון זה שהיה עשיר גדול והוא עושה עבודת שדהו בעצמו כמו עני: