רש"י על מנחות מ״ד

1 זיל טפי - אפ"ה מזולזל העבד יותר מן האשה ל"א זיל טפי כלומר זיל והוסיף ובירך שלא עשאני עבד כדי להשלים:

2 גופו - מראה גופו תבנית דיוקנו:

3 ועולה - מן הארץ:

4 לפיכך - שאינו עולה אלא אחת לע' שנה דמיו יקרין:

5 ציצית - מצוה קלה עשה בעלמא:

6 גפה של רומי - נשבעה בחיי המלך שהוא שרה של רומי ל"א ע"ז:

7 בפסוק אחרון של פרשה במדבר ט״ו:מ״א כתי' ב' פעמים אני ה' אלהיכם אחד בראשו ואחד בסופו:

8 שליש למלכות - שיניחנה להתגייר:

9 אותן מצעות - לא מכרה והביאתן והוא היה מתן שכרו בעה"ז:

10 הוציאה כתב מידה - וספרה לו כל המאורע שלשם שמים היא מתגיירת לפי ששמעה נס גדול של חומר מצות שטפחו לו ד' ציציות על פניו:

11 פונדק - שלנים בו עוברים ושבים:

12 והשוכר בית כו' - פטור שמא יחזור בו:

13 משום יישוב א"י - דלאחר שקבעה שוב אינו נוטלה משם אפי' יוצא ממנו כדאמר בפ' השואל בב"מ דף קב. הלכך בקושי יצא ממנה מפני טורח מזוזה אחרת ואפי' יוצא ממנה ישכרנה אחר מהרה כשימצאנה מזומנת במזוזה ונמצאת א"י מיושבת:

14 אלא שיש לו שתיהן - ואם אינו מניח אלא אחת אותה מצו' מיהא קיים:

15 חדא מצוה נמי לא ליעביד - בתמיה:

16 ומעיקרא - דאמר מעכבת:

17 מאי סבר שמא יפשע - אי אמרי' דאינה מעכבת יפשע ולא יקנה האחרת:

18 בשמונה עשה - ד' פרשיות יש בהן ואכל חדא קיימי תרי עשה וקשרתם לאות והיו לטוטפו' דברים י״א:י״ח ל"א בוהיה כי יביאך שמות י״ג:י׳ כתיב והיה כי יביאך לאות וגו' ושמרת את החוקה וגו' ובסוף הפרשה כתיב והיה לאות וגו' הרי ג' ובק"ש דברים ו׳:ח׳ וקשרתם לאות והיו לטוטפות וכן בוהיה אם שמוע שם יא תרי הרי ז' ושמתם את דברי אלה דדרשינן בפר' הקומץ רבה לעיל מנחות דף לז: דבתפילין קמישתעי שתהא שימה כנגד הלב הרי ח':

19 בציצית ה' - ועשו ונתנו והיה וראיתם גדילים תעשה לך:

20 ה' עליהם - אותם שנושאין עליהם שם ה' בתפילין יחיו:

21 מתני' הסולת והשמן - של מנחת נסכים אין מעכבין את היין שאם הביא יין בלא סולת ושמן מנסכן:

22 המתנות כו' - כגון ד' מתנות של חטאת אין מעכבות זו את זו שאם לא נתן אלא אחת כיפר:

23 גמ' הבא מנחה כו' - דמנחת נסכים קריבים תחילה:

24 ואחר כך נסכים - אחר האברים מיד ואחר הנסכים המנחה:

25 מנחתם ונסכיהם בלילה - דמנחת נסכים קריבין בלילה ואי קשיא הא אמרי' בהקומץ רבה לעיל מנחות כו: דברים שדרכן ליקרב ביום וקחשיב מנחת נסכים מפרש לה בפ' יש קרבנות במסכת תמורה דף יד. דהא דקתני ביום בנסכים הבאים עם הזבח והא דקתני בלילה בנסכים הבאין בפני עצמן כגון שהביא זבח בלא נסכים ולאחר זמן הביא הנסכים בפני עצמן יכול להביאן בלילה:

26 ואפילו למחר - אם הביא היום יכול להקריב נסכיו למחר ובלבד שלא יקדשו בכלי מאתמול דאי קדשי נפסלין בלינה כדתניא במסכ' מעילה דף ט. קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה:

27 אין הנסכים - הבאין עם הזבח דכל זמן שלא נשחט הזבח אע"פ שהפרישן לשם זבח זה יכול לשנותן לשם זבח אחר אבל לאחר שחיטה אינו יכול לשנותן לשם זבח אחר:

28 עולה ומנחה - משמע אחר העולה מיד יקריב מנחה:

29 על הנסכים אומרים שירה - הלוים במס' ערכין בפרק אין נערכין ערכין דף יא.:

30 ישפך - שפיכה אחת:

31 כמשפטם - משמע עיכובא: כל הקרבנות האמורים בחומש הפקודים: