רש"י על מנחות פ״ג

1 בהדיא כתיב בהו - וזה יהיה לך מקדשי הקדשים מן האש לכל חטאתם ולכל אשמם וסמיך ליה בקדש הקדשים וגו' במדבר י״ח:ט׳:

2 מריבויא דקראי אתי - דיאכל אותו:

3 איכא דמייתי - זבחי שלמי ציבור ממנחה ואיכא דמייתי מרבויא דקרא:

4 חטאת מה חטאת מקדשה בבלוע - דכתיב כל אשר יגע בבשרה ויקרא ו׳:כ׳ ואמרי' זבחים דף צז: עד שיבלע בבשרה כגון שהיו שתי חתיכות אחת שלמים ואחת של בשר חטאת ונפל מן החטאת על השלמים ונבלע בה יאכל כחומר שבה ליום ולילה כחטאת:

5 מה אשם אין שפיר ושליא הולד קדוש בהן - כשהן במעיהן:

6 דקסבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים - כשיולדו ולא במעי אמן:

7 ודנין אפשר - נקבה דיש בה שליא מאשם זכר דאין לו שליא:

8 מה מילואים מותריהם בשריפה - דכתיב ואם יותר בבשר המילואים מן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש וגו' שמות כ״ט:ל״ד:

9 ואין מותריהן בעלי חיים בשריפה - דבמילואים לא הפרישו שום בהמה לאחריות ולא היה שם בעלי חיים מותר:

10 אף כל מותריהן בשריפה ואין מותריהן בבעלי חיים בשריפה - שאם הפריש ב' חטאות לאחריות ונתכפר באחד מהן אין השני לאיבוד אלא ירעה עד שיסתאב וכו':

11 מה שלמים מפגלים - שהתודה מפגלת את הלחם ומתפגלין עצמן אם חישב בהן דעיקר פיגול בשלמים כתיב אף כל מפגלין כגון זבחי שלמי ציבור מפגלין את שתי הלחם:

12 ור"ע - מפרש לקרא בענינא אחרינא מנחה מה מנחה מקדשת בבלוע דכתיב במנחה כל הנוגע בה יקדש:

13 אי כתב רחמנא במנחה - דמקדשת בבלוע:

14 הוה אמינא משום דרכיכא - שהיא סולת בלעה:

15 אבל חטאת - דלא רכיך אימא לא:

16 קדיר - כורשת"טרייט בלע"ז שנבלע ביותר:

17 אף כל - בין פסח בין תודה אין בא אלא מן החולין ומהכא נפקא ליה לרבי עקיבא:

18 ובידו הימנית - דכתיב בה אצבע וכהונה:

19 מביום צוותו נפקא - חטאת ושאר זבחים:

20 מה אשם עצמותיו מותרין - שהרי בשרו מותר ולא כתיב אשם אלא משום דבעי לפרושי קרא כל חד וחד בפני עצמו והוא הדין דאפי' שאר זבחים עצמותיו מותרין כדאמר במס' פסחים דף פג. אבל העצמות וגידין ישרפו לששה עשר ואמרינן הני עצמות היכי דמי אי דלית בהו מוחא לישדינהו אלמא דעצמות מותרין:

21 אף כל - אפילו עולה עצמותיהן מותרין כדאמרינן במסכת זבחים פרשו הן אפילו בראש המזבח ירדו ושריין אפילו לקתתא דסכיני:

22 ור"ע - דמפיק לפסח דבא מן החולין מחטאת:

23 האי וזבחת פסח מאי עביד ליה - דמתניתין אפיק ליה מפסח ור' אליעזר היא ולא ר"ע:

24 מותר הפסח - כגון שהפריש מעות לפסחו וניתותרו לשלמים והיינו מותר פסח. ענין אחר שהפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואח"כ נמצא הראשון והוא מותר פסח מנין שקרב שלמים:

25 לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר - היינו שלמים:

26 אם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים - לא הוה צריך למיכתב משום דהא כתיב ויקרא ג׳:ו׳ אם זבח שלמים קרבנו:

27 ואמר אבוה דשמואל וכו' דבר הבא מן הצאן - דהיינו פסח:

28 כשב לרבות פסח לאליה - דמשום דמשמע שיהיה שלם שיהא עמו האליה הוצרך הכתוב זה לרבותו דאילו שאר אימורים נפקי מאך בכור שור או בכור כשב ואמרי' זבחים דף לז. דמו לא נאמר אלא דמם חלבו לא נאמר אלא חלבם לימד על בכור ומעשר ופסח שטעונים מתן דמים ואימורין אבל אליה איצטריך קרא אחרינא כבש לרבותו משום דפסח בעינן שיהא שלם ואילו הוה שקיל לאליה לא הוה הפסח שלם ולהכי איצטריך האי קרא לרבותו דגבי כבש כתיב אליה:

29 ושלמים הבאין מחמת הפסח - היינו מותר פסח:

30 כשהוא אומר ואם עז - ולא כתיב אם הפסיק הענין למעט מאליה לימד על העז ועל פסח הבא מן העז שאינם טעונים אליה:

31 וצריכי - הני שלשה קראי למילף דמותר פסח הוי שלמים:

32 חד לעברה זמנו - לאחר י"ד:

33 לא עברה זמנו ולא שנתו - כגון שאבד קודם חצות והפריש אחר תחתיו ונמצא דאם רצה לשוחטו קודם חצות קרב שלמים ואע"ג דעדיין חזי לפסח:

34 דחזי לפסח שני - בארבעה עשר באייר:

35 אימא לא - יהא קרב שלמים:

36 דאפילו לפסח ראשון נמי חזי - אימא לא יקרב שלמים קא משמע לן:

37 מתני' כל הקרבנות - היינו מנחות:

38 אלפא לסלת - שכשם שהאלף היא ראש לכל האותיות כך סלת של אלו שני מקומות מכניס וזטחא ראש לכל הסלתות. ענין אחר אלפא אלף היינו אחד כך סלת של שני מקומות מיוחדין לכך שסלתן מובחר עיקר מכל הסלתות כך שמעתי:

39 כל הארצות - שבארץ ישראל כגון יהודה ועבר הירדן והגליל כשרות:

40 אלא מכאן היו מביאין - משום דמצוה להביא מן המובחר:

41 גמ' מן העלייה - מחיטין ואפילו ישנים בעלייה:

42 והא אפיקתיה - ממושבותיכם ולא מחוצה לארץ והיכי דרשת ליה ואפי' מן העלייה:

43 שמעת מינה תרתי - חד דאפילו מן העלייה וחד לכל ביאות שאתה מביא וכו' כדאמרינן בפירקין דלעיל מנחות דף עז: תביאו ריבויא הוא לגמרי דלא בעי לגופיה:

44 והכתיב ראשית - דמשמע מן החדש ולא מן הישן:

45 שתהא חדשה לכל המנחות - כלומר שיביאו שתי הלחם קודם שיביאו שום מנחה מן החדש אבל שתי הלחם גופייהו באות אפי' מן הישן:

46 עד כאן לא פליגי - תנא דמתני' ותנא דבריית' אלא בחדש: