רש"י על מנחות ל״ו

1 בין תפילה לתפילה - בין של יד לשל ראש דסיפר קודם שיניח אותן על הראש:

2 להניח - דבשל יד מתחיל להניח:

3 מצות תפילין - דעכשיו גומר את המצוה:

4 לא סח - אין מברך אלא על של יד בלבד:

5 סח מברך שתים - כדשלח רב חייא:

6 סח בין תפילה לתפילה - ולא בירך על של ראש אלא סמך על ברכה ראשונה:

7 עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה - כדאמרינן בפרק משוח מלחמה סוטה מד: הירא ורך הלבב מעבירות שבידו:

8 והיו - משמע שתים כל זמן שיהו בין עיניך יהו שתים כל זמן שאותן של ראש מונחים אותן של יד נמי מונחין אלמא דראש חליץ ברישא:

9 תפילין - שהניחן קודם עמוד השחר מברך עליהן משעת הנחתן משעת זמן הנחתן דאמר בפרק קמא דברכות דף ט: בק"ש אחרים אומרים משיראה חבירו מרחוק ד' אמות ואמרינן התם לתפילין כאחרים כלומר להנחת תפילין כאחרים:

10 שמא יאבדו - אם ישאם בידו:

11 מניחם - בראשו:

12 ממשמש בהו - דהוי כאילו מניחן:

13 שתכלה רגל מן השוק - לאחר שחשכה:

14 מודים חכמים לרבי יעקב שאם חלצן כו' אין חוזר ומניחן - דלילה לאו זמן תפילין הוא כדאמרינן לקמן:

15 מצלו בהו באורתא - תפלת ערבית כר' יעקב:

16 לא חולצין - אם מונחין ולא מניח אם חלוצין:

17 ה"ג מימים ולא כל ימים כו':

18 אלא לפסח בלבד - וה"ק עשה פסח משנה לשנה:

19 נפקא ליה - כלומר לעולם קסבר לילה זמן תפילין הוא ושבת מימעיט ליה מהיכא דנפקא ליה לר' עקיבא:

20 שהן עצמן אות - בין הקב"ה לישראל דכתיב שמות לא כי אות היא וגו':

21 עובר בלאו - דכתיב ושמרת וכל השמר לא תעשה הוא:

22 השמר דלאו לאו - רבי אלעזר סבר השמר דכתיב במילתא דמזהר רחמנא לא תעשה הוי לאו גמור ללקות כגון דברים כד השמר בנגע צרעת דמשמע שלא יקוץ בהרתו וכן שמות לד השמר לך פן תכרות ברית וגו' אבל השמר דעשה כגון האי דמשמע לעשות תפילין עשה הוא:

23 ואם לשומרן - שלא יאבדו מותר להניחן אפילו לאחר שקיעת החמה:

24 קסבר הלכה - דלילה זמן תפילין הוא:

25 ואין מורין כן - שמא ישכחם וישן בהן מדקאמר ליה לשומרן קבעינא:

26 ידי יסדה ארץ וימיני וגו' - מדכתיב ידי וימין ש"מ יד היינו שמאל: