רש"י על מנחות כ״ז א

1 אליבא דמ"ד על העצים על בסמוך - בפ' שתי הלחם לקמן מנחות דף צו. במשנה פליגי ה"נ דכתיב על העצים על בסמוך:

2 מתני' מיעוטו מעכב את רובו - שאם חיסר כל שהוא פסול:

3 היין - שלישית ההין של איל ורביעית ההין לכבש וחצי ההין לפר וכן השמן בין דמנחת נסכים כשיעור ההין בין בלוג דמנחת נדבה:

4 גמ' מלא קומצו תרי זימני - בויקרא חד במנחת נדבה וקמץ משם מלא קומצו וחד במנחת חוטא וקמץ הכהן ממנה מלא קומצו חד למצוה וחד לעכב:

5 שאם חסר כל שהוא פסולה - דסלתה מריבויא דה"א דריש:

6 ככה - בנסכים ככה יעשה לשור האחד בפרשת שלח לך:

7 מסלתה ומשמנה - ומשמע שיהו שניהן והדר כתיב נמי מגרשה ומשמנה שיהו שניהן שנה הכתוב לעכב. גרש וסולת חד הוא אלא שגרש במנחת ביכורים וסלת בשאר מנחות:

8 על כל לבונתה ואת כל הלבונה - שנה הכתוב לעכב:

9 מתני' שתי חלות - עצרת:

10 שני סדרים - דלחם הפנים:

11 שני מינין שבנזיר - חלות ורקיקין בפרשת נשא:

12 ג' שבפרה אדומה - עץ ארז ואזוב ושני תולעת וצפורין במצורע:

13 שבע הזאות שבפרה - והזה אל נכח פני אהל מועד וגו':

14 שעל בין הבדים - ביה"כ כדאמרינן במס' יומא דף נג::

15 שעל הפרכת ומזבח הזהב - בין דיה"כ בין דפר העלם דבר בין דפר כהן משיח בויקרא:

16 הוייה - סלת תהיינה:

17 בלחם הפנים כתיב מאשי ה' חק עולם ואכולהו קאי אסדרים ואבזיכין:

18 גמ' כן יעשה על תורת נזרו במדבר ו׳:כ״א עיכובא:

19 חוקה - זאת חוקת התורה:

20 שלמי נזיר - ליו"ד קבין ירושלמיות סלת ולרביעית שמן כתודה בפ' התודה לקמן מנחות עח.:

21 תהיה - הויא עיכובא:

22 לקיחה תמה - ארבעתן כאחד:

23 שאין לו - ד' מינין דלולב מעכבין:

24 אבל יש לו אין מעכבין - אפילו לא אגדן כאחד:

25 שנים מהן עושין פירות - דאתרוג ותמרים:

26 יהו זקוקים - כלומר כולן יהו כאחד:

27 בהרצאה - כשהן מתענין אין נענין עד שיהו כולן באגודה אחת צדיקים ורשעים דומיא דעושין ואין עושים פירות:

28 על הארץ יסדה - בזמן שאגודתו ביחד אז יסדה:

29 במעשה יה"כ כתיב חוקה באחרי מות והיתה זאת לחוקת עולם וגו' וחוקה עיכובא:

30 ועשה לפר כאשר עשה לפר חטאת - בפר העלם דבר כתיב שיעשו לו כאשר עשה לפר כהן משיח שלמעלה הימנו:

31 מה ת"ל - והלא כל מה שפירש לפר כהן משיח פירש לפר העלם דבר:

32 לכפול בהזיות - לשנות באזהרת הזאת הדם עליו: