רש"ש על בבא בתרא צ״ב

1 ר"ש ד"ה ולא צמחו. דרוב זרע פשתן כצ"ל הנקח בעולם לזריעה כו'. וכן איתא בגמרא לקמן. ותמוה דאיך יתכן זה הלא איתא בב"מ ק"ה ב' דבימי ר' אמי דכחישא ארעא היתה מוציאה קרוב לד' פעמים בזרעה. ואם בכל שנה יוכפל הזריעה מהקודמת ילך הדבר עד אפס מקום לזרוע. וצ"ל דודאי רובה לתשמיש כגון לשמן וכיוצא אולם אותם הקונין לזה קונים בשופי הרבה ביחד. ואותן הקונים לזריעה ולמאכל קונים מעט הכמות ומהן הוא רובה לזריעה ובהו איירי מתניתין:

2 תד"ה זרעוני. אם מכת מדינה היא מנכה לו מן חיכורו. כצ"ל:

3 גמרא דאמרי אינשי כו'. עמש"כ בזה בר"פ המניח בס"ד:

4 ר"ש ד"ה בהינומא. קלתא כו'. לפנינו בכתובות י"ז ב' הגי' קריתא. וע"ש ע"ב ב' קלתא שפיר דמי:

5 תד"ה אי. ואע"ג דב"ח אי אית לי' זוזי לא מצי מסלק ליה בש"מ כו'. וצ"ל לפ"ז דהאי מן מרי רשותיך כו' אינו במלוה אלא שמגיע לו בעד נזקיו וכיוצא ואפי' בדאית ליה זוזי:

6 בא"ד נוכל לחלק בין לוקח כו'. כצ"ל בלא ו':

7 בסה"ד דאצטריך לאשמעינן כו'. וכ' המהרש"א דס"ל כשיטת רשב"ם כו'. בפירוש כתבו התוס' בשמו בב"ק שם דלא נראה לו גי' אי דליתנהו להני זוזי: