רש"ש על בבא בתרא כ״ג

1 תד"ה והא. דמדלא מיחה ג"ש כו'. ולעיל ו' ב ד"ה ואי חבריה כתב בשם הרשב"ם בלי חולק דהאי חזקה הוי לאלתר. ואולי דוקא לפי שלא באו בטענה בעי ג"ש אבל בטענה גם הריב"מ מודה דלאלתר הוי חזקה. וע"ש ברש"י בד"ה תו' אחזיק להורדי:

2 תד"ה בית. דמודו רבנן דבית ד' כורין הוי שגר היונה. והא דאמרינן לקמן דמישט שייט' עד שלשים ריס עתוי"ט ונ"ל לפרש ע"פ מש"כ התוס' בשבת מ"ט בשם המדרש דיונה בשעה שהיא יגיעה פורחת באחת ונוחת באחת. ומלא שגר נקרא כ"ז שהיא פורחת בשתים והוא בבית כור. ואח"כ נעשית יגיעה ופורחת באחת ושייטא עד שלשים ריס ואח"כ חוזרת לשובכה:

3 רש"י במשנה ד"ה נמצא. בתוך חמשים לשניהן. בגמרא מסיק דמיירי בחוץ לנ' אמה ובשביל של כרמים ויותר תמוה לכאורה פי' הרע"ב שפירש ג"כ כפרש"י וכן מש"כ לקמן בגמרא בד"ה וליזיל דקס"ד כו' אחוץ לנ' אמה כו' לכאורה אינו מדוייק דהא למסקנא נמי הכי קאי. אולם התוס' כ' שם דהמ"ל דמיירי תוך נ"א:

4 תד"ה חוץ. ואפי' למ"ד א"ה בממון אחר הרוב כו'. ק"ל דא"כ כש"כ דלא נלך בתר קרוב דהא רובא עדיף ולכן הוה שפיר של מוצאו:

5 בא"ד דתק"ח הוא כו' כיון דיוכל להתברר כו'. לכאורה דינא הכי הוא כדמוכח בפסחים ד' למנ"מ לשייליה ובתוס' שם ד"ה לאו ועי' ריש שו"ע יו"ד. וי"ל דהיינו דוקא לאפקועי מחזקה כמ"ש המ"א סי' תל"ז סק"ד:

6 תד"ה רוב. ורב אזיל בתר רובא היכא דהקורבא לא מוכחא אבל כו'. ותיבות ודלא כר"ח מיותרים כאן וצריך להציגם בסוף השורה:

7 תד"ה ביושבת. שקרויה רוכלת העמים. עמש"כ ע"ד בב"ק שם: