רש"ש על בבא בתרא ס״ח

1 ר"ש ד"ה בין בימות החמה. שהן מועטין כו'. מדוע לא נפרש כההיא דלעיל נ"ה ב' ושביל כו' הקבוע בין ביה"ח כו'. ור"ל שאין פוסקין אף ביה"ח אז חשיבי ולא בטלי ועמש"כ באהלות פ"י מ"ד:

2 ר"ש ד"ה וכל תשמישיו. וכדמפרש לקמן שכתב לו מצרים החיצונים. וכ"מ מדבריו לקמן דלא בעינן רק שימצר לו מצרים החיצונים ואע"פ שלא כתב ואלין מצרנוהי. ולעיל ר"ד ס"ג פי' על כי האי לישנא דדוקא בשכתב לו כן ומשום יתור לישנא. ואולי דאי משום יתור לשון לא ה"ל לחלק בין וכל מה שבתוכה לוכל תשמישיו כדהתם:

3 ר"ש ד"ה הכי כתוב. אבל אם א"ל מרחץ כו' הואיל כו' לתשמיש בית הבד כו'. פתח במרחץ וסיים בבית הבד:

4 תד"ה אמר ת"ק באגי לא מזדבני. הגה' שבגליון שבושא:

5 ר"ש ד"ה המוקצים. מזומנים. בכ"מ מוקצה הוא הפך מזומן. אלא פירושו הוא הפרשה. או מדעתו או מדבר אחר או לד"א ולכן נופל עליה שפיר לשון ממנה או לה דבכאן:

6 ר"ש ד"ה ה"ג איפוך. הא קתני בסיפא כו' ואם א"ל כל מה שבתוכה כו' בין כך כו' לא את שיריה כו'. אמת שכ"ה בתוספתא דאחר מאמר ר"י בסנטר וכו' איתא ואם א"ל היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין ואע"פ כו' לא מכר את שיריה כו' ע"ש. אבל לפ"ז מאי מקשה לעיל פיסקי בגי הוא דל"מ הא בגי עצמן מזדבני. ש"ה משום דא"ל וכל מה שבתוכה וכדאמר בהדיא ואם א"ל וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין וקאי גם אסנטר ואי משום דלא משמע ליה דוכ"מ שבתוכה ליהני לבגי שהרי הם חוצה לה א"כ יקשה לי מגופיה מהא דאמר דובכ"מ שבתוכה נכלל גם סנטר וצ"ע:

7 ר"ש במשנה ד"ה את הקנים שבכרם. ובגמרא כו' מכלל דאילו שתק היו מכורין כו'. מזה אין ראיה לכרם דהיינו ב' כנגד ב' וא' יוצא זנב דיש לו שם בפ"ע והוה כמו ערוגה קטנה של בשמים דלקמן. והתם מיירי בפחות מה' גפנים או דאינן נטועין כהלכתן. ומתני' נמי א"ל דמיירי בכה"ג ודקאמר שבכרם ל"ד אלא אשיגרת לישן הוא: