רש"ש על בבא בתרא קכ״ט

1 גמרא אנחתת לן חדא כו'. חולין קל"ז ב':

2 תד"ה אי. כדפי' בקונטרס דשלישי בראשון כשר ולא ממעט כו'. כצ"ל:

3 בא"ד א"כ הל"ל אין הלכה כרבא. כה"ג איתא בשבועות ל"ח ושמואל עד דאודי ליה אודויי ליפלוג עליה איפלוגי:

4 גמרא האומר תנו שקל לבני כו'. נראה לי דבלשון כזה באנו למחלוקת ר' יוסי ורבנן שהביאו התוס' בחגיגה ג' ד"ה חרש מהירושלמי ע"ש דלרבנן ינתן שקל לכל אחד ואחד ולר"י שקל בין כולם ועמש"כ בערכין ל"ג ב' בס"ד:

5 ר"ש ד"ה וריש לקיש. אבל אם אמר כו' ותנתן להם שדה פלוני ופלוני ויירשום כו'. כצ"ל:

6 גמרא לימא נמי תיהוי תיובתא דר"ל ותסברא והא"ר כו'. לכאורה מאי אולמיה דרבא טפי מר"ל גופיה ומכולהו אמוראי נימא דגם הוא איתותב. וע"כ צ"ל כפי' הרשב"ם ואם איתא כו' לא פסקינן הלכתא הכי. וש"מ דמילתא דרבא בזה נתקבל לבעלי הש"ס להלכה. ובזה מיושבים דברי התוס' לעיל ה' ב' בד"ה ואפי' ממה שהעירותי עליהם שם:

7 ר"ש ד"ה הוא מותיב כו'. ואם מתו יירש א' כו'. כצ"ל:

8 ר"ש ד"ה לא קשיא. והאי דקאמר ר"ל לא קנה כו' האי דלשון ירושה כו'. כצ"ל:

9 ר"ש ד"ה והלכתא כו'. ויש שמספקא ליה כו'. כצ"ל:

10 ר"ש ד"ה לבר מעובד כוכבים. כדאמרינן נמי במס' ע"ז שקץ כו'. הוא שם מ"ו:

11 תד"ה חוץ. ויש לדחות דאם ימסרנו כו'. כצ"ל: