רש"ש על בבא בתרא ל״ו

1 גמרא איזיל איגזרה לדיקלא כו'. נראה להגיה איגדריה בדלי"ת כדלעיל וע"ש בתוס'. דפעל גזר מצינו בלשון מקרא על קציצת העץ במלכים ב' ו' ד':

2 שם ל"צ דאית ליה אימא. מהרשב"ם משמע דהיה לפניו הגי' דעיילא אימא:

3 ר"ש ד"ה האי מאן. ועכשיו אם בא אדם כו'. כ"נ דצ"ל:

4 גמרא דאר"י א' שמואל זו דר"י ור"ע. ועי' בפיר"ש. ולכאורה ל"מ במשנה אלא דרי"ש אמר זה ומנ"ל דגם ר"ע ס"ל כן וכן אביי לא הזכיר לקמן אלא את רי"ש:

5 ר"ש ד"ה פירא רבה. א"נ כגון ירק דגדלין הירקות בחדש א'. לעיל כ"ח ב איתא דאספסתא נגמר בחדש א' אלא דשם מבואר דגם לרי"ש הוה חזקה על ידה וע' תוס' בר"פ ד"ה שלשה חדשים בראשונה:

6 תד"ה היו לו. אבל ט' אילנות גדולות כו'. ההג"ה שבגליון בשם מהרש"ל טעותא היא כי גירסתו היא כמו דאיתא לפנינו בתוס' וכ"ה במהרש"א בשמו ובמהרש"ל ט"ס: