רש"ש על בבא בתרא מ״ב

1 גמרא למימרא דלוקח א"ל קלא ורמינהו כו'. לכאורה לפי מ"ש התוס' לעיל ל"ח ד"ה מחאה ושנוי עוד בדף כ"ח ב בד"ה אלא מעתה מחאה דחזקה נשמעת טפי ממחאה אין זה רומיא:

2 ר"ש ד"ה מנכסים ב"ח. וכגון שמודה כו'. ע' מהרש"א. ויותר ה"ל לדקדק מסיום דבריו אבל משועבדים ל"י דעדים כו' ל"ל קלא כו'. דילמא טעמא הוא משום דטענינן להו שפרעו:

3 ר"ש ד"ה והאריסין. אם טוען כו' ואכלתי כל הפירות כו'. כצ"ל:

4 ר"ש ד"ה אבל בנותן. בפנינו ואומר לו כו'. כצ"ל. וכ"ה ברש"י שברי"ף:

5 ר"ש ד"ה ה"ג רבינא. ד' אמות לזה כו'. זה השיעור ל"נ לעיל י"א במשנה אלא בחצר אבל בשדה דמיירי הכא הוא שיעור ט' קבין ובבבל שיעור אחר כדאיתא שם בגמרא:

6 תד"ה שבח. זיל הב לה מתמרי כו'. כצ"ל:

7 בא"ד דהא רש"י נמי לא בע"ל מאותן העומדים ליבצר מיד כו'. כ"כ רש"י להדיא בב"מ שם קרוב ליקצר אלא שעדיין צריכין לקרקע וכ"כ שם ק"י ב: