רש"ש על בבא בתרא קמ״ג

1 גמרא וליקט אחד כלכלה של תאנים. כצ"ל:

2 ר"ש ד"ה ואמאי את וחמור הוא. עי' כה"ד ועי' רש"ל ורש"א. ול"נ כוונתו דאם הקישות של תרומה יש בו מר יותר והיתרון הוא עודף על א' מחמשים שהרי תחתיו הוסיף כבר כביצה מתוק. והוא מכוון לחלוק את העודף הזה על כל המ"ט של חולין בין על המתוק ובין על המר נמצא שרוצה שיקנה המתוק והמר שם תרומה מהטבל של מתוק:

3 ר"ש ד"ה אין אחיות מקודשות. דקדושין שאין מסורין כו'. לכאורה לפי מאי דס"ד השתא דאמר כולכם. לכ"ע אחיות אינן מקודשות אף לאביי דאמר קדושין שאין מסורין כו' הוי קדושין מטעם כל שאינו בזאח"ז אפי' בבת אחת אינו ע"ש בסוגיא ותבין:

4 תד"ה אין. ור"י פליג כו' אלא מוסיף מן החיצון כו'. משום דמיירי שהכהן אכל להקישות של תרומה ומצאו מר והמ"ט שנשארו אצלו א"י אם הם מרים או לא אך רובא אינם מרים לכן צריך להוסיף. ומוסיף מן החיצון שהוא ודאי אינו מר ומיושב הק"ק דהמהרש"א:

5 תד"ה ת"ש. או מתנה כו'. עי' לעיל קל"ה ב' בתד"ה כל:

6 תד"ה והשביחו. דשותף אינו מוחל כו'. ור"ל כש"כ אחר:

7 תד"ה ואם. משמע שר"ל שאינו משביח אלא מחלקו כו'. ולעד"נ מלשון הרשב"ם שכ' מחלקינו משמע דר"ל שנקח על שכירות פועלים מתפוסת הבית ע"ח חלק שלנו ולכן הוה כמו שבחו מחמת עצמן ולעולם ששבח כל הנכסים וכל השבח שלהן:

8 בא"ד ועוד אם כו' מה היו יכולים לתבוע. כצ"ל:

9 בא"ד אם מגיע חלק האחר לחלקו כו'. כצ"ל ברי"ש: