רש"ש על בבא בתרא ע״ד

1 גמרא חזאי דהדרן ליה עקרבי וקיימין כו'. כ"ה בע"י:

2 שם והוה ליה קרני וחקיק עלייהו כו'. כ"ה שם:

3 ר"ש ד"ה חוליות. י"ג חוטין כו' במס' מנחות. הוא בדף ל"ט:

4 ר"ש ד"ה שמעית דקאמרי. שהרי ירדו חיים שאולה. כוונת הקרא הוא דנבלעו בעודם חיים אבל אח"כ ודאי דמתו כי איך יחיו בלא אויר ובלא מזונות ואיך אפשר שיחיו עד הנה. וכן מדכתיב ובני קרח לא מתו משמע דזולתם כולם מתו:

5 תד"ה פסקי. וההיא דלקמן יצתה ב"ק כו' אתיא נמי כשמואל. ור"ל ודלא כריו"ח. וקשה דהרי הוא גופיה ספר ההיא עובדא. וראיתי בע"י הגי' שם ר' יונתן:

6 גמרא ואלמלי נזקקין זל"ז כו'. כצ"ל ביו"ד עי' מגילה ר"פ הקורא עומד בתוס' וכצ"ל בסמוך:

7 שם וצינן הנקבה ושמרם כו'. כצ"ל:

8 ר"ש ד"ה שנאמר והרג. ומדלא כתיב ויהרוג פי' לשון עתיד מבורר וכתיב יפקוד דהוא עתיד מבואר. ור"ל דלכן יש לדרוש ו' דוהרג לו' העיטוף לא למהפך לעתיד ועמש"כ בזבחים צ' ב':

9 ר"ש ד"ה די שאבלע. דלהכי כו' שבולע אותם. בקרא גופיה כתוב הטעם אל מקום כו' הם שבים ללכת: