רש"ש על בבא בתרא קע״ה

1 גמרא ה"נ אדם עשוי שלא להשביע א"ע. ר"ל שלא יהיו אומרים עליו שהיה עשיר כ"כ ולא פיזר בחייו לצדקה וכיוצא. וכעין זה פי' הנ"י. והרש"ל נדחק בזה:

2 ר"ש ד"ה ופרכינן מכלל. ואי משום כו' לא ה"ל ליתן כו' עד לאחר מותו. משמע דנותנים דקאמרי רו"ש היינו מיד א"כ מאי פריך מהא דאמרי דמלוה ע"פ אינו גובה מן היורשין וצ"ע:

3 תד"ה הא דלא מקוים. בהא נמי לימא שלא להשביע כו'. נ"ל דר"ל במקוים נמי כו' או אולי דכצ"ל בדבריהם דפי' המהרש"א לא מחוור בעיני:

4 תד"ה חזר. והא דאמר א"נ כו' היינו דטפי מסתבר כו'. כה"ג כתבתי במגילה ג' ב' בד"ה ולאחותו והבאתי עוד דוגמא לזה מסנהדרין ר"ד נ"ה ע"ש:

5 בא"ד ומ"מ יכול כו' שיהו מודים אחרי כן שטעה משום דקנין כו'. כצ"ל:

6 תד"ה המלוה. אע"פ שאין כתובים דהוה כמלוה ע"פ. כצ"ל ומלת משום למחוק:

7 בא"ד אלא טעמא כו' ומזון האשה כו'. כצ"ל:

8 גמרא ריו"ח ורשב"ל כו' מלוה ע"פ גובה כו' ובין מן הלקוחות. תמוה דהא מתניתין אומרת ע"י עדים גובה מנכסים בנ"ח. ואולי י"ל דאינהו מפרשי דטעמא דמתניתין משום דטענינן להו שפרעו עמש"כ לעיל מ"ב בד"ה ר"ש ואינהו מיירי בגווני דאין חשש פרעון כגון בגו זמני' עי' לעיל ה'. או אפשר דאינהו קאמרי מדין תורה. אח"ז מצאתי בתוס' רי"ד בקדושין י"ג ב' דמשבש להו לספרים וגריס גובה מן היורשין ולא מן הלקוחות ע"ש:

9 ר"ש ד"ה ומי אמר רבה. דכמאן דמשעבד בחיי אבוהון דמי. ע"ש בפי"נ דלשונו שם מדויק יותר:

10 ר"ש ד"ה ומשני לטעמייהו. דאמרי התם כו'. כצ"ל:

11 תד"ה ד"ת. ואפי' אמר בהדיא הכי לא הוה דיוקא דשפיר כו'. כצ"ל:

12 תד"ה אינו. וי"ל כו' ואינו חושש לקלא לגבייה דלקוחות כו'. כצ"ל ועי' לעיל ר"ד מ"ב ובב"ק ר"ד י"ב בדבריהם:

13 תד"ה לא. ומשום קלא גובה מן היורשים ומן הלקוחות שלא תנעל דלת הלווים. כצ"ל:

14 בא"ד מספקא לרבי אי משום תפיס דמיחשב למוחזק. כצ"ל:

15 בא"ד ואי לא מיירי אלא ככתוב הוי טעמא כו'. כצ"ל:

16 בא"ד משום נעילת דלת בפני הגזלנין. כצ"ל:

17 תד"ה דיתבי. שהשור היה ממיתו וקברו מועיל כו'. כצ"ל. ועמש"כ לעיל קל"ה ב':