רש"ש על בבא בתרא נ״ט

1 גמרא היכי דמי סולם המצרי כו'. כזה איתא בעירובין ע"ז ב':

2 ר"ש ד"ה לא במהרה. כדדרשי' נמי מפי זרעך כו'. הוא בב"מ פ"ה ומה שמצויין ליומא הוא שבוש:

3 ר"ש ד"ה זה ר' אושעיא. שאמר כזקינו. משולל ההבנה וע' כתובות ס"ב ב' ובמסה"ש ט"ס:

4 במשנה ר"ש ד"ה ויכול למחות. דודאי איכא חסרון כדאמרי' כו'. והתוס' נדחקו לרב יהודה למאי דס"ד דל"ל היזק ראיה. ולכאורה הטעם פשוט דכיון דיש לו חזקה לכן יכול למחות כדי שלא יטעון אחר ג' שנים דשלו הוא. ואולי דמשמע להו דאפילו אם רוצה בעל הגג לתת לו שטר דאין לו זכות בזה ושיוכל בעל החצר לקצצו כשירצה לבנות אצל מ"מ יכול למחות אבל מכל מקום קשה דיכול לומר בשטר אינני מובטח מן העכברים:

5 ר"ש ד"ה החזקת בסה"ע. דכיון דבפניו החזיק כו'. כצ"ל: