רש"ש על בבא בתרא ק״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 ר"ש ד"ה רש"א. הציור הוא משובש כי הכוכין שבאורך כל מערה נמשכין ויוצאין עד כנגד חצי כותל אמצעי דכוכי מערה הב' שבצדה:
2 ר"ש ד"ה הכל לפי הסלע. ולא יעשה יותר מה' כוכין במערה. כ"נ להגיה לכאורה. אבל י"ל דכוונתו לר"ש כדכ' בסמוך יותר מי"ג דזהו לר"ש ור"ל דאם באורך מערה מזרחית בכותל דרומי יעשה ב' כוכין אז לא יעשה באורך מערה דרומית בכותל מזרחי רק כוך אחד וכן בכל הסמוכות:
3 תד"ה דעביד. ואומר רשב"א כו' ושבשמאל יעשה בקרן זוית. ולפ"ז יהיה הב' כוכין שבב' מערות הסמוכות נוגעין אהדדי בכל שיעור משכן וזה דלא כמש"כ בשו"ע יו"ד סי' שס"ב ס"ג מאבל רבתי. וכן לפי' הרשב"ם לקמן בר"ד הסמוך אין בין כוך לכוך רק ב"ט והאחרונים כ' שם דבעינן ו' טפחים וצ"ע: ודע דהציור הוא משובש כי האמה חלק שאצל הפתח בכל רוח הוא שייך להפתח:
4 בא"ד ואע"פ שאנו מקפידין כו' להרחיקו כו'. כצ"ל:
5 בא"ד ע"ב ואפי' השתא שהמערה היא כצ"ל רחבה ד' קשה אמתא באמתא היכי יתיב כו'. לפמש"כ בעצמם בשבת צ"ב דמשקעין הארון בתוך הכוך טפח או טפחיים ע"ש לק"מ. ודע דבהציור החצי אמה חלק שאצל הפתח בכל רוח הוא מיותר:
6 ר"ש ד"ה ומקשינן והא קא נגעי כוכין. של זוית ושני הכתלים כו'. כצ"ל:
7 ר"ש ד"ה כמה הויא להו. וז' אוירים בינתיים של ז' אמות. נ"פ דאע"ג דפי' לעיל דכוכין שבזויות אינו מרחיק רק חצי אמה מהכותל וא"כ אין ביניהם רק כדי אלכסון של חצי אמה על ח"א. מ"מ השתא דמשני דעבידי כחרתא א"כ הולכין גם המה זה אצל זה כהשאר לכן צריכין ג"כ ריוח אמה ביניהם:
8 בא"ד כולן יוצאין כו' דרך שם. לכאורה אותן שאצל הזוית לא יגיעו אליו כי הוא רחוק מהזוית עצמה כחצי אלכסון שהוא ה' אמות וחצי וחצי חומש ונוכל לעמוד עליהם בכוון בחשבון המשלשים ואכ"מ:
9 ר"ש ד"ה מת מושכב. שלא היה להם פנאי כו' ומיהו כו' נוטל גם את תפוסתו כו'. ובסה"ע כ' א"נ אם ישראל כו' עד שיהיה להם פנאי כו' הלכך אין להם לא תפוסה. נראה דהחילוק הוא דהכא היה דעתם שישאר שם לעולם לכן יש לו תפוסה. ושם נקבר אדעתא לפנותו לכן אין לו תפוסה. אבל קשה לקמן בסד"ה מצא שלשה שכ' אבל מצאן רצופין כו' ע"מ לפנותן כו' ואיתא בברייתא דיש להן תפוסה. ולקמן בסה"פ בד"ה אדעתא לטלו כ' דלגמרי נקברו לשם ור"ל שלא לפנותם והוה א"ש הא דיש להם תפוסה וצ"ע:
10 תד"ה המוצא בדף הסמוך. ונראה לפרש כו' ולא כידוע כו'. כצ"ל בכ"ף: