רש"ש על בבא בתרא ק״נ

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא התם כו' ואיידי דתנא רישא רע"א כו' מש"ה קתני קרקע. ק"ל הא קתני התם סמוך להא דר"ע ג"כ הך דשכ"מ ואיכא למימר יותר דתני איידי והכא תני שיגרת לישנא דהתם וע"ש במ"ז בלשון הרע"ב
2 שם ולכתוב עליה פרוזבול ולקנות עמה כו'. כ"ה הגי' בר"ש ורע"ב שם ונכון:
3 שם ואיידי דקאמר ת"ק שיעורא רבה אמר איהו נמי שיעורא זוטרא. עי' פרש"י בחולין קל"ז ב' ד"ה מה בין לי. ומשמע דלא גריס יותר וכ"מ מרשב"ם ותוס'. או דצ"ל וקרי לה כ"ש בו':
4 ר"ש ד"ה ולא עשו מטלטלי שיור אצל כתובה. אבל שייר לה וכתב לה מטלטלין כו'. הדין אמת כדאיתא לעיל ס"ד קל"ב אבל הכא ל"י מדוע לא פי' כפשטא כדלקמן ע"ב בד"ה בניו. ודע דהרע"ב ל"ד במחכ"ת בפ"ג דפאה מ"ז שכ' דכל הני שייר קרקע כ"ש עד סוף פרקין ה"ה מטלטלין ע"ש. דה"ל להוציא הא דכתב לאשתו קרקע כ"ש דדוקא קרקע קאמר:
5 ר"ש ד"ה ואיידי. דבשלמא גבי פאה פאת שדך כתיב קרקע כ"ש. עמש"כ בפאה שם בס"ד:
6 תד"ה וכמה. וי"ל כו' על רב בכל הני. לישנא דבכל אינו מדויק דליכא אלא הך דהכא וההוא דראשית הגז עי' כתובות ח' תד"ה שהכל בסופו:
7 גמרא שכ"מ דתנן כו'. וה"ה לענין דלא בעי קנין אם מת למאי דמסקינן לקמן קנ"א ב':
8 שם אמימר אמר מטלטלי כו' ואיתנהו בעינייהו כו'. לפי' רש"י בר"פ אע"פ דליתנייהו בעינייהו היינו שאבדו קשה פשיטא דדוקא באיתנהו דאי אבדו מאי שיור שייך בהו. ולפי' הרי"ף שם א"ש:
9 שם אמר נכסי לפלניא עבדא איקרי נכסי דתנן הכותב כל נכסיו כו'. קשה דילמא דוקא בכל נכסי הוא בכלל אבל בלא כל לא כדלעיל גבי מטלטלי לפלניא. ולעיל בר"ד ס"ב משמע בפי' רשב"ם ותוס' דגרסי הכא כל נכסי לפלניא ומהתוס' דשם משמע דגרסי נמי נכסיי או דמנקדי נכסי בפתח. וברי"ף ורא"ש הגי' הכותב נכסיו בלא מלת כל וא"ש ג"כ. אבל מהר"ן פ"ק דגיטין קמ"ה ב' מוכח דבאמר ל"ג כל ובהכותב גורס כל ודאי קשיא:
10 ר"ש ד"ה מברחת בסופו. כדמשני התם עשאום כו' אליבא דר"ש. התוס' שם גרסי ואליבא דר"ש בו' וע"ש הנ"מ בין הגרסאות:
11 ר"ש ד"ה ואיתנהו. כדאמר אמימר בפ' אע"פ. וכ"כ התוס'. ולפנינו שם לא נזכר שמו:
12 ר"ש ד"ה אמר נכסי לפלניא. איזו דבר קרוי ממון וה"ה כו'. משמע דלשון נכסי עיקרו הונח על ממון וא"כ לא א"ש מאי דקאמר זוזי איקרי נכסי פשיטא הרי הם עיקרן של ממון:
13 תד"ה ואלו. ואע"ג דשטר מברחת נמי איכא פלוגתא כו'. עי' מהרש"א. ול"נ דיכוונו לרבנן דר"ש במתניתין דשם דהא לדידהו אי לא הוי קני לוקח קני בעל ולכן אית לן למימר דלמתנה גמורה איכוונה וכמו שכתבו שם בד"ה עשאום בשם ר"ת. ודבריהם לקמן בד"ה אפילו שכ' דאי בכל נכסים פשיטא דלא קנה כו' תמוהים דהא לדידי לרבנן דר"ש ולמהרש"א לרב ענן אפי' בכולה קנה ולדידי י"ל דלרבנן כיון דאי לא קני לוקח קני בעל לכן אפי' גילוי דעתא לא תיהני:
14 תד"ה מטלטלין. ולא דמי להא כו' מטלטלי לא קאמינא כו'. לכאורה התם היינו דכתב לה מטלטלי והכא ר"ל דשיירן ולא כתבן כלל לא לבניו ולא לה: