רש"ש על בבא בתרא נ״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא במוכר שדהו מפני רעתה. ב"מ ע"ז ב:
2 שם ש"ה דל"נ ליה לשוויה נפשיה עבד כו'. משמע דיותר יש לו לאדם למכור שדהו מללות וברש"י ס"פ בהר והוא לקוח מגמרא דקדושין כ' משמע דוקא מללות ברבית אבל בלא רבית ללות קודם מלמכור שדה. ונראה דהכא כדי שלא יהא עבד לעבדו או לאשתו הוא דיותר טוב למכור שדה:
3 ר"ש ברה"ע ד"ה ודייני גולה. שמואל וקרנא כו'. לפנינו שם איתא קרנא לחוד:
4 ר"ש ד"ה מחזיקין. דהיה לה למחות. כ"ה ברש"י שברי"ף:
5 תד"ה למה בסופו. באי קנה סגי. כ"נ דצ"ל. וכוונתם למש"כ הר"ן בקדושין שם בשם הרב אלברגלוני דבקנין סודר קני אע"ג דלא יהיב זוזי. ולמהרש"א בתוס' שם בשם מהריב"ל נראה דאישתמיט דברי תוס' הללו:
6 גמרא. רבן עוקבא ורבן נחמיה ב"ב דרב כו'. וכ"א בחולין צ"ב וע' פסחים קט"ו ב ול"ע עס"ד הב"ח שהגיה ב"ב דר"ח:
7 ר"ש ד"ה רברבי. אמר רב האי כו' דחזיתיניה לר"מ מאחוריה. וכ"ע הרש"ל שרי ליה מרי' ל"ד הוא רבי כו' וכ"א בירוש' כו'. התוס' במנחות ר"ד ק"ד הביאו ג"כ הירושלמי ואפ"ה גרסי בהא דעירובין רב אלא שכ' די"ג רבי משום עובדא דירוש':
8 תד"ה ברם בסופו. והא דכתב לה לשון מכר כדי כו' שיאכל הפירות כי המכר מבטל הקנין. לרבא לקמן אפי' היכא דהמכר קיים כגון במעות שאינם טמונים ג"כ אוכל פירות. ולא הוצרכו לטעמא דהמכר בטל אלא אליבא דר' אלעזר:
9 תד"ה קבל. ואם תקף הבעל מידה שוב אינה יכולה כו'. כצ"ל: