רש"ש על בבא בתרא קנ״א

1 גמרא כיון דלא מיזדבן כו' עד תיקו. מהרש"ל מוחק כ"ז וכ"נ מהרשב"ם ותוס':

2 ר"ש ד"ה כיון שהחזיק זה בקרקע. דלדעת כן מכר כו' שיזכה הלוקח בשטר כו'. ורש"י בקדושין פי' כגון שא"ל זה קני קרקע בחזקה והשטר עמה וכ"ד הראב"ד פ"ו מהל' מכירה הי"ד:

3 ר"ש ד"ה אפי' למ"ד. דר"ש בר אבא מהגרוניא. כצ"ל:

4 בא"ד לזכות בהן אחר מיתתה. כצ"ל:

5 ר"ש ד"ה הני לעמרם בני. כגון שקנו מידה. עי' מהרש"א. והנה התוס' לעיל ע"ז ד"ה אמר כתבו בשם ר"י גאון דאין אותיות נקנין בחליפין. ומוכח מפי' רשב"ם לעיל קמ"ז ב' ד"ה מודה שמואל דמתנה במקצת בקנין מיקרי נמי מתנת שכ"מ דליהוי ככתובין וכמסורין ומעתה א"ש דברי רשב"ם כאן כפשטא:

6 תד"ה איבעי'. או בנכסים שיש להם אחריות. ר"ל בכללן. והגהה שבגליון טעותא:

7 תד"ה מתה. כי א"נ לומר שיחלוק על רבא כו'. כ"נ שהי' גי' מהרש"ל. ופי' שלא נחלק רב משרשיא על רבא רק במה שאמר ה"ה כמתנת בריא ובעי קנין אפי' מת אבל בזה לא יסבור שאם עמד אינו חוזר כמו שאמרוה רבנן כו' אלא דוקא אם הי' בקנין. ופי' מהרש"א בזה דחוק:

8 ודע דהא דהקשו מתנו מנה לפלוני ומת. לכאורה י"ל דנקיט ומת לרבותא דחלוק בזה מתנו גט וכו':

9 תד"ה תנו גט. דהא כו' תנו כזכי היינו כשנתנו מיד ליד. לכאורה אם לא נתנו מיד ליד ודאי דל"ל דליהוי כזכי דהא הוה כמו שאומר טלי גיטך מע"ג קרקע דלא"כ גיטין ע"ח וזכיה דהיא מטעם שליחות לא עדיפא מהיא גופא ושחרור ילפינן לה לה מאשה עי' בסוגיא שם ט' ב':

10 תד"ה תנו מנה. לפי שהשטר כו' אין בעולם כו'. כצ"ל:

11 גמרא בסה"ע. והלכתא מתנת שכ"מ במקצת בעיא קנין ואע"ג דמית ואם עמד אינו חוזר מצוה כו'. כ"ה ברי"ף ורא"ש וכ"נ שהי' גיר' התוס' לקמן בדף הסמוך בד"ה מתנת ש"מ: