רש"ש על בבא בתרא קכ״ד

1 גמרא ואם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי. כצ"ל כדלקמן וכ"ה ברשב"ם ותוס' והרא"ש. כי בכ"מ כה"ג מזכיר הסבה קודם למסובב כמו איני ניזונת ואיני עושה לעיל מ"ט ב':

2 שם אר"פ דיקלא ואלים כו' כ"ע ל"פ דשקיל. עי' מהרש"א. ול"נ דר"פ בא לדחויי הא דאמר לעיל טעמייהו דרבנן מלתת לו. ואית להו נמי כרבי בדרשת פי שנים דא"כ אפי' דיקלא ואלים נמי לא יטול. אלא דממעטי הכל מימצא לו וכדתני רמב"ח לקמן. ומעתה לא נצטרך למש"כ המהרש"א שם דסמיך על לתת לו ולדברי התוס' שהביא. והוא מעין מש"כ הה"מ בדעת הרמב"ם שם ע"ש:

3 שם בחפורה והוה שובלי כו'. בכורות נ"ב ב':

4 ר"ש ד"ה עד דמטיא לידיה. דנותן אינו כצ"ל כו' דאין אדם מקנה דבר שלב"ע. תימה כיון דהקרקע ישנה בעולם וחיילא עליה המתנה א"כ מה שהשביחה אח"כ ברשות הבכור השביחה עי' לקמן קכ"ו בפי' ד"ה אר"ה. ול"נ לפרש עד דמטיא לידי' ר"ל למקבל בא' מדרכי הקניה דומיא דאמרי' בנדרים מ"ג והכא בעינן שיגלה דעתו שחפץ בה וכ"מ מדבריו בעצמו שם בד"ה קסבר אין לו ועי' לקמן קכ"ו ב' בתד"ה והלכתא:

5 גמרא מספקא ליה כו' אי הלכה כר' מחבירו ואפי' מחביריו. עי' פרשב"ם. ונראה דלצד זה הא דאמרי' מחבירו הוא לאפוקי רבו דעדיף מרבים כדמוכח בתוס' מנחות ל"ח ב' ד"ה אלא:

6 שם תני ר"נ כו' פרט לשבח שהשביחו יורשין כו' ומני רבי היא. קשה אימא דמיירי כגון שהזבילוה דלא אישתני דגם רבנן מודו. וי"ל דלפמש"כ התוס' לקמן קכ"ו ב' דעיקר דרשה דרבנן למעוטי שבחא דממילא הוא מימצא לו וכדמוכח מברייתא דרב"ח דבסמוך לכן אי רבנן היא הל"ל נמי פרט לשבחא דממילא בדאשתני. וביותר א"ש טפי לפמש"כ לעיל דלר"פ ל"ל כלל דרשה דלתת לו:

7 שם ואלא הא דתניא ירשו שט"ח בכור נוטל פ"ש בין במלוה בין ברבית מני לא רבי כו'. הא דלא מייתי ברייתא דלעיל בע"א דתני נמי ירשו שט"ח כו'. י"ל משום דהיה אפשר לדחוק דשמואל ר"ל שבח מלוה דהיינו רבית. אבל מדוע לא מייתי ברייתא דלקמן דתני בה בהדיא רבי אומר. ואולי ההיא דלקמן היא הך דהכא אלא דהש"ס הוסיף שם רבי אומר מפני דכבר אמר הכא דע"כ רבי היא:

8 ר"ש ד"ה הא דשלחו מתם. וי"מ כו' דהא דר"י א"ש במלוה של ישראל כו'. קשה א"כ מאי פריך לעיל עלי' מהא דירשו שט"ח כו' דהא הברייתא ע"כ בעכומ"ז מיירי מדתני בין ברבית וי"ל. ומש"כ והבל הוא כו'. לכאורה בב"ק קי"ד איתא להדיא כדבריהם מטעם דדייני בגייתי ע"ש:

9 ר"ש ד"ה נהרדעי. דתרוייהו הוו מנהרדעא כדאמר אמימר אנא כו'. ועל ר"נ לא הביא. ועי' קדושין ע' ברש"י דר"נ היה ראש בנהרדעא. אבל רבה היה בפומבדיתא כדפרש"י במגילה ז' ב' ועי' ספ"ק דסנהדרין: