רש"ש על בבא בתרא ע״ו ב

1 גמרא לימא אביי ורבא דאמרו כרבי. לכאורה י"ל דס"ל כמתניתין דקדושין כ"ה ב דבהמה גסה נקנית במסירה וע' בתד"ה ספינה בסופו:

2 ר"ש ד"ה עד שימשכנה. לרשות המיוחד לו. ל"ד דא"כ תקנה לו מטעם חצירו:

3 ר"ש ד"ה מאי עד שימשכנו. צ"ל דבור אחד עם הא דלעיל דקאי הכל על ה"ג:

4 תד"ה קני. והאי דאצטריך כו' היינו שמצא שטר לאחר יאוש ומוכרו כו'. ק"ל דבכ"ד אמרינן דדעת אחרת מקנה עדיף טפי. ואם מכר דאיכא דעת אחרת לא מהני כש"כ מציאה: