רש"ש על בבא בתרא ד׳ ב

1 גמרא א"ל לא צריכא דקדים כו'. הנ"י העתיק דילמא קדים כו' והוא יותר נכון:

2 רש"י ד"ה סינופי ירכי. ור"ח פי' כו' וזהו לשון סניפין. נראה דיכוון להא דאיתא במנחות צ"ו במשנה סניפין של זהב כו' וכן שם בגמרא צ"ד ב ע"ש:

3 רש"י ד"ה אלא בשטרא. ואם עשוהו שנים יעידו עדים כו'. תימה דלמה נצרך שטר כלל וכקושיית רבא מפרזיקא ותירוצא דר"א שם לא יעלה הכא:

4 גמרא דמי קנים בזול. עי' לקמן קמ"ו ב עד כמה בזול כו':

5 רש"י ד"ה דת"ק סבר. שכבר יצא מהם זכאי בב"ד כו'. ביבמות ל"ז ב יש פלוגתא דאמוראי בכה"ג. ודוקא בב"ד קאמר ר"ל שכבר היה דין ביניהם וב"ד פטרוהו כדהתם ע"ש. ולכן מה שהקשה הגה"ה שבתוס' לק"מ: