רש"ש על בבא בתרא ל״ג א

1 זוּזִי אַחֲרִינֵי גַּבֵּיהּ, וַאֲכַלְתַּהּ שְׁנֵי מַשְׁכַּנְתָּא.

2 אָמֵינָא: אִי מַהְדַּרְנָא לַהּ אַרְעָא לְיַתְמֵי, וְאָמֵינָא דְּאִית לִי זוּזִי אַחֲרִינֵי גַּבֵּי דַּאֲבוּכוֹן – אֲמוּר רַבָּנַן: הַבָּא לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים – לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. אֶלָּא אֶכְבְּשֵׁיהּ לִשְׁטַר מַשְׁכַּנְתָּא, וְאוֹכְלַהּ שִׁיעוּר זוּזֵי, דְּמִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵינָא אָמֵינָא לְקוּחָה הִיא בְּיָדִי – מְהֵימַנָּא, כִּי אָמֵינָא דְּאִית לִי זוּזִי גַּבַּיְיכוּ – מְהֵימַנְנָא.

3 אֲמַר לֵיהּ: ״לְקוּחָה בְּיָדִי״ לָא מָצֵית אָמְרַתְּ – דְּהָא אִיכָּא עֲלַהּ קָלָא דְּאַרְעָא דְיַתְמֵי הִיא. אֶלָּא זִיל אַהְדְּרַהּ נִיהֲלַיְיהוּ, וְכִי גָּדְלִי יַתְמֵי – אִשְׁתַּעִי דִּינָא בַּהֲדַיְיהוּ.

4 קְרִיבֵיהּ דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין שְׁכֵיב, וּשְׁבַק דִּיקְלָא. רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר: אֲנָא קָרִיבְנָא טְפֵי; וְהָהוּא גַּבְרָא אֲמַר: אֲנָא קָרִיבְנָא טְפֵי. לְסוֹף אוֹדִי לֵיהּ דְּאִיהוּ קָרִיב טְפֵי, אוֹקְמַהּ רַב חִסְדָּא בִּידֵיהּ.

5 אֲמַר לֵיהּ: לַיהְדַּר לִי פֵּירֵי דַּאֲכַל מֵהָהוּא יוֹמָא עַד הַשְׁתָּא! אָמַר: זֶה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו אָדָם גָּדוֹל הוּא? אַמַּאן קָא סְמִיךְ מָר – אַהַאי; הָא קָאָמַר דַּאֲנָא מְקָרַבְנָא טְפֵי! אַבָּיֵי וְרָבָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַב חִסְדָּא,