רש"י על מנחות ט׳ ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ט׳ ע״ב:ד׳ רש"י על מנחות ט׳ ע״ב:ו׳ »

1 מנחות פתח ↗

אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: עַד שֶׁלֹּא פֵּרְקָהּ נִפְרַס הַלֶּחֶם – פָּסוּל, וְאֵין מַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין, וְאִם מִשֶּׁפֵּרְקָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ – הַלֶּחֶם פָּסוּל, וּמַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא פֵּרְקָהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפָרֵק, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פִּירְקָהּ.

2 שערי תורת בבל על תמורה פתח ↗

כח ב תוספות ד"ה כל וכו' צ"ע מאי קאמר הא דרשינן שפיר רובע ונרבע מכי משחתם.—נראה ברור שהם דברים יתרים כאן, אלא דאגב שיטפא דגירסא בבכורות נז א ע"ש נשתרבב ונגרר ג"כ הכא. וכעין כאן ממש יש במנחות ט ב, וכתב רש"י שם: "א"ר אלעזר וכו' לא איצטריך אלא איידי דתנא לעיל תנא הכא"*וע"ע בהגהות רעק"א חולין קכה א בשם רמב"ן ב"ב עז א, והביא הא דמגלה כו א והבאנו לקמן וממנחות ו א: ערלה וכלאי הכרם שלא היתה להם שעת הכושר ולאו דוקא כלאי הכרם, כדאיתא בחולין קטז א. עוד בחולין קכה א: קולית הנבילה וקולית השרץ אמאי מטמאו ולאו דוקא שרץ דהא מטמא בכעדשה. אבל מ"ש עוד הרמב"ן שם: "שנמצא כיוצא בזה בתלמוד למאות ולאלפים שבא שלא בדקדוק" נ"ל דגוזמא תפס הרמב"ן.. וכיוצא בזה מצינו הרבה בתלמוד, וע"י זה נתרבו פליאות ותמיהות. ועל כמה מהם התעוררו מפרשי התלמוד:

5 ומקטיר בזיכין - אלמא שירים שחסרו בין סילוק קמיצה להקטרה מקטירים עלייהו הקומץ:

6 ואמר ר"א כו' - לא איצטריך אלא איידי דתנא לעיל תנא הכא:

« רש"י על מנחות ט׳ ע״ב:ד׳ רש"י על מנחות ט׳ ע״ב:ו׳ »