רש"י על מנחות ט׳ א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ט׳ ע״א:ב׳ רש"י על מנחות ט׳ ע״א:ח׳ »

1 מעשי למלך על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

ואם נאכלו בהיכל נאכל וכו'. וקשה הא בזבחים דף ס"ג איתא מניין שאם הקיפו עו"ג שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין משמע דאפי' לכתחלה נכנסין משום דס"ד דאין אדם אוכל במקום רבו אבל לדיעבד לא איצטריך קרא דודאי יצאו ידי אכילת מצוה ורש"י במנחות פירוש דס"ד דיהא קדשים נפסלין בכניסתן להיכל וע"ז פריך פשיטא דלא יהא טפל חמור מן העיקר ומשני דאיצטריך קרא דלא נימא אין אדם אוכל במקום רבו וא"כ יקשה אמאי כתב רבינו לישנא דדיעבד ונראה דרבינו הוכיח כן מהך דזבחים דפריך באכילה נמי נימא לא יהא טפול חמור ומאי פריך הא הך סברא דלא יהא טפול חמור מהני רק לענין דיעבד וקרא איצטריך דאפי' לכתחלה נכנסין ואוכלין אלא ודאי דגם באכילה ג"כ רק דיעבד יצא אבל אין נכנסין שם לאכילה לכתחלה.

2 מנחות פתח ↗

עֲבוֹדָה, דְּאָדָם עוֹבֵד בִּמְקוֹם רַבּוֹ, אָמְרִינַן שֶׁלֹּא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר. אֲכִילָה, שֶׁאֵין אָדָם אוֹכֵל בִּמְקוֹם רַבּוֹ, טַעְמָא דִּכְתַב קְרָא, הָא לָא כְּתַב קְרָא – לֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר לָא אָמְרִינַן.

1 ומשני האי דאיצטריך בקדש הקדשים לאו לאשמועינן דלא מיפסלי קדשים בכניסת היכל אלא למישרי אכילה בהיכל דלא נפקא מההוא דלא יהא טפל חמור מעיקר:

2 דעבודה היא - דדרך ארץ היא לעבוד בפני רבו אמרי' לא יהא טפל וכו' אבל אכילה אין דרך ארץ לאכול במקום רבו לא אמרי' דכיון דעיקר הוא כ"ש דמצי אכיל בגוויה אי לא אשמעינן קרא:

« רש"י על מנחות ט׳ ע״א:ב׳ רש"י על מנחות ט׳ ע״א:ח׳ »