רש"י על מנחות צ״ג א

1 ולא קרבן חבירו - שאין אדם סומך על קרבן חבירו:

2 ולא על קרבן עובד כוכבים - דסמיכה בבעלים בעינן:

3 כל בעלי קרבן - מי שיש לו חלק בקרבן סומך עליו:

4 ורבי חנניה אמר ליה איפכאי - כלומר דאתני יורש סומך ויורש מימר כי היכי דלא תקשה ליה מתניתין:

5 אמר ליה לא צריכת - דמתניתא דתני אינו סומך ואינו מימר רבי יהודה היא:

6 ויליף תחלת הקדש - דהיינו תמורה שמקדישה תחילה מסוף הקדש מסמיכה שהוא סומך בשעת שחיטה דתכף לסמיכה שחיטה:

7 יורש אינו סומך - כדאמר קרבנו ולא קרבן אביו:

8 עובד כוכבים וחבירו מחד קרא נפקא - דזה וזה איננו שלך ותרוייהו מהאי טעמא הוא דסמיכה בבעלי' בעינן:

9 אינו מדבר אלא בלשון זכר - לא יחליפנו ולא ימיר בלשון זכר הוא:

10 מה סופינו - כלומר היאך נרבה את האשה:

11 תלמוד לומר המר ימיר - לרבות את האשה:

12 ורבנן נפקי לאשה מואם:

13 גמ' אתיא סמיכה - לכל קרבן מסמיכה דזקני עדה דפר העלם דבר של צבור דמה להלן סומא לא דאמרינן סנהדרין דף יז. אתך בדומין לך:

14 מעולת ראייה - דהתם כתיב יראה יראה ואמרינן חגיגה דף ד: פרט לסומא: