רש"י על מנחות פ״ז א

1 קמחים - שקויינ"ש:

2 כיצד בודק - לידע אם היין יפה:

3 גזבר יושב וקנה בידו - ורואה כשזה מוציא היין מן נקב החבית:

4 זרק הגיר - שהתחיל לצאת אותו לבן שתחת היין שצף על השמרים:

5 הקיש - הגזבר על גבי הכד וסותם זה מיד וזה היה סימנו שלא היה רוצה לדבר כל זמן שמוציאין היין:

6 שנאמר תמימים יהיו לכם - ואם היו בו קמחים הוי כבעל מום:

7 גמ' כרוך ותני - אין מביאין הליסטיון לפי שאין מביאין לא מתוק וכו' ואם הביא פסול:

8 רב אשי אמר - לא תכרוך הליסטיון כשר דהויא חוליא דשמשא ולא מאיס אבל מתוק מחמת הפירי מאיס והיינו דקתני פסול:

9 מאן שמעת ליה דאמר לא יביא רבי - דקתני במתניתין דברי רבי והא ברייתא דקתני לא יביא ע"כ רבי וקתני בהא ברייתא אם הביא כשר והיכי מ"ל ה"נ פסול:

10 היינו טעמא - שאין מביא ישן דכתיב אל תרא יין כי יתאדם דלא הוה חשוב יין אלא אדום ושנה ראשונה יש בו עיקר אדמומית טפי לא ולאו משום דלכבש דמי יין:

11 העבודים - חפורים פעמיים:

12 רפיק ליה טפי ריפקא - שחפרו פעמיים:

13 ודרי מיא על חד תרין - שהיה יכול למוזגו במים כפליים מיין אחר דיין דעלמא דרי על חד תלתא וזהו מקבל על חד ששה והיינו על חד תרין דיין אחר:

14 כדיות לודיות בינוניות - כדים בינונים של לוד:

15 אין מניחין את הכדים שתים - זו על גב זו:

16 שגובהן כרחבן - שהיו רחבים מרוב שמנות כמו שגבוהים והיינו כר נרחב:

17 שומרים - מלאכים:

18 תמיד לא יחשו - מאי אמרי הנך שומרים:

19 ומעיקרא - קודם שחרב:

20 הוו אמרי כי בחר ה' בציון - אף לעתיד לבא עתידים המלאכים להיות שומרים ולומר כי בחר ה' בציון:

21 מתני' שתי מדות - ר"מ אומר עשרון עשרון. דשני כלים היו שם כל אחד מחזיק עשרון:

22 ולא היה מודד - לפר בכלי שמחזיק שלש עשרונות אלא מודד שלש פעמים בעשרון:

23 גמ' אחד גדוש - שלא היה בו עשרון אא"כ גודשו:

24 ואחד מחוק - שהמחוק היה גדול כל כך שכשהיה מחוק היה בו עשרון: