רש"י על מנחות פ״ה ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:ז׳ רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:ט׳ »

1 מנחות פתח ↗

בָּעֵי רָבָא: הִקְדִּישָׁן, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם בַּעַל מוּם? כֵּיוָן דְּפָסֵיל – כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה? תֵּיקוּ.

2 תמורה פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם בְּ״לֹא תִשְׁחֲטוּ״ — הֲרֵי כְּבָר אָמוּר לְמַטָּה! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּל תַּקְרִיבוּ״? — ״בַּל תַּקְדִּישׁוּ״. מִכָּאן אָמְרוּ: הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת.

8 הקדישן - לצורך מנחות:

9 מהו שילקה עליהן משום מקדיש בעל מום - דהכי אמר רבי במסכת תמורה דף ו: שהמקדיש בעלי מומין לוקה:

« רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:ז׳ רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:ט׳ »