רש"י על מנחות פ״ה ב:ט״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:ט״ו רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:י״ח »

1 מנחות פתח ↗

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּים מְלַאכְתּוֹ, הִפְשִׁיל כֵּלָיו לַאֲחוֹרָיו, וְהָיָה מְסַקֵּל וּבָא בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ: יֵשׁ לְךָ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִיבּוֹא? כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁשְּׂחוֹק שָׂחֲקוּ בִּי הַיְּהוּדִים. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ, הוֹצִיאָה לוֹ שִׁפְחָתוֹ קוּמְקְמוֹס שֶׁל חַמִּין, וְרָחַץ בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו. הוֹצִיאָה לוֹ סֵפֶל שֶׁל זָהָב מְלֵיאָה שֶׁמֶן, וְטָבַל בּוֹ יָדָיו וְרַגְלָיו, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ״.

2 מנחות פתח ↗

16 הפשיל כליו לאחוריו - כמו שכיר עני:

17 והיה מסקל - השליך האבנים מן הפרדס:

« רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:ט״ו רש"י על מנחות פ״ה ע״ב:י״ח »