רש"י על מנחות פ״ה א

1 אלא לרבי יוחנן - דאמר לא קדש והא הכא דלדברי הכל קדש בחורבה עבודה וכל הני אע"פ שאינן מובחרים דהא לדברי הכל מביא וקורא:

2 תנאי היא - דאיכא תנא דאמר שבעציץ ושבספינה אינו מביא והוא הדין לתמרים שבהרים ושבעמקים ורבי יוחנן דאמר כי האי תנא:

3 א"ל יוחנא וממרא - ראשי מכשפים של מצרים למשה רבינו כשהתחיל לעשות האותות לעיני פרעה שהיו סבורין שהיה עושה אותם על ידי כשוף:

4 תבן אתה מכניס לעפריים - עפריים שהוא מקום הרבה תבואה אתה מביא לשם תבואה למכור בתמיה כך ארץ מצרים שהיא מלאה כשפים אתה בא לשם לעסוק בכשפים:

5 אמר להם למתא ירקא ירקא שקול - לעיר שגדל שם ירק הרבה הבא ירק שלך למכור לפי שמתקבצין שם הכל לקנות הם אמרו לו דברי ליצנות והוא השיב להם בענינם:

6 מתני' לא מבית הזבל - משדה הצריכה לזבל:

7 ולא מבית האילן - משדה שיש בו אילנות לפי שהאילנות עושים לה צל ואין התבואה גדלה יפה:

8 כיצד הוא עושה - לשדה שמביא ממנה סלת:

9 נרה שנה ראשונה - ומניחה בורה:

10 זורעה קודם לפסח ע' יום - שכבר יש כח לחמה שזורחת עליה:

11 כיצד הוא בודק - שלא יהא אבק בסלת:

12 גמ' כרזיים - של אותו מקום:

13 אלמלא שהן סמוכות לירושלים - הרבה והן עומדות בין ההרים דכתיב תהילים קכ״ה:ב׳ ירושלים הרים סביב לה:

14 היו מביאין מהן - לפי שהן עומדות בדרום:

15 המודרמות - שבדרום:

16 שבהן החמה זורחת - כל היום:

17 המנונרות - חרושות הרבה לכך:

18 וזורעה קודם לפסח שבעים יום - שכבר מתחלת החמה לזרוח בקרן מזרחית צפונית וכשזורחת מושך העמוד מיד לדרום וכל היום היא זורחת לדרום:

19 סך ידו שמן ומכניס בסלת - וכך בודקה יפה שאם יש בה אבק מידבק בשמן:

20 קתני מיהא ושניה חורש ושונה - וזורעה ותפשוט מהא מתני' דבשניה נמי נרה:

21 וליטעמיך - היכי תפשוט הא במתניתין לא קתני שונה: