רש"י על מנחות פ״א א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות פ״א ע״א:ג׳ רש"י על מנחות פ״א ע״א:ה׳ »

1 מנחות פתח ↗

רַב עִילָּא חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ אַבָּיֵי וְרַבָּנַן, וְיָתְבִי וְקָא אָמְרִי: אִם אִיתַהּ לִדְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה קָדוֹשׁ, לַיְיתֵי לֶחֶם וְלוֹתְבַהּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ, וְאִי לָא – לִיפּוֹק לְחוּלִּין.

2 מנחות פתח ↗

4 אם איתא לדרבי יוחנן - דאמר לעיל חוץ לחומת העזרה נמי קדש הלחם בשחיטת הזבח אם הוא לפנים מחומת בית פאגי אמאי לא עביד כדאמר מעיקרא:

5 ולייתי לחם וכו' - ודקמהדר לה וכי מכניסין חולין לעזרה לייתי לחם ויניח חוץ לחומת העזרה בבית פאגי במקום שמתקדש בשחיטת הזבח ואפילו הויא תמורה דהוו חולין ליכא איסורא דהא לא נכנסו לעזרה:

« רש"י על מנחות פ״א ע״א:ג׳ רש"י על מנחות פ״א ע״א:ה׳ »