רש"י על מנחות פ׳ ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות פ׳ ע״ב:ח׳ רש"י על מנחות פ׳ ע״ב:י׳ »

1 מנחות פתח ↗

הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר ״עָלַי״, לָא סַגִּיא דְּלָא מַיְיתֵי לֵיהּ בְּהֵמָה אַחֲרִינָא וְלֶחֶם, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ וְהָא תֶּיהְוֵי אַחְרָיוּת!

2 רש"ש על מנחות פתח ↗

רש"י ד"ה לא סגי. לתודה לחובתו. הס"ד ואח"כ

9 אמאי אין לה תקנה אי עסקינן בתודת חובה בההיא דאמר עלי ונתערבה אית לה תקנה:

10 לא סגי דלא מייתי אחרינא - ולייתי בהמה אחריתי ולחם ולתני ולימא אי הך דקיימא תמורה היא הך בהמה לתודה לחובתו והא לחמה והאחרונה שנשתיירה תיהוי לאחריות דהוי כמפריש תודות לאחריות דהוא קריבה עם לחם וחדא בלא לחם:

« רש"י על מנחות פ׳ ע״ב:ח׳ רש"י על מנחות פ׳ ע״ב:י׳ »