רש"י על מנחות ע״ח ב:י״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ע״ח ע״ב:י״ח רש"י על מנחות ע״ח ע״ב:כ׳ »

1 מנחות פתח ↗

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת, וְהָכָא בְּסַכִּין קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: סַכִּין אַלִּימָא מִכְּלִי שָׁרֵת, דְּאַף עַל גַּב דְּלֵית לַיהּ תּוֹךְ – מְיקַדְּשָׁה, וּמָר סָבַר: סַכִּין לָא אַלִּימָא לַיהּ מִכְּלִי שָׁרֵת.

2 נועם ירושלמי על דמאי פתח ↗

אך מהסוגי' דמנחות משמע איפכא דאמרינן במנחות ד' ע"ח איתמר תודה ששחטה על שמונים חלות חזקי' אמר קדשו ארבעים מתוך שמונים ור"י אמר לא קדשו ארבעים מתוך שמונים אמר ר' זירא הכל מודים היכא דאמר לקדשו ארבעים מתוך שמונים כו' אביי אמר דכ"ע לקרבן גדול קא מכוין כן הוא הגירסא לפירש"י שם ובכלי שרת מקדשין שלא מדעת קא מפלגי מר סבר כלי שרת מקדשין שלא מדעת ומר סבר אין כלי שרת מקדשין שלא מדעת ופירש"י מ"ד קדשו קסבר כלי שרת מקדשין מה שראוי להם שלא מדעת בעלים ומ"ד לא קדשו קסבר אין מקדשין אלא מה שנתכוונו הבעלים לקרבן גדול דהיינו שמונים ופסול שחיטה לקדש שלא מדעת בעלים שאעפ"י שהבעלים נתכוונו לשמונים הסכין לא קידש אלא מ' שראוים לזבח אלמא דאם כלי שרת מקדשין שלא מדעת אינם מקדשים אלא הראוי להם וא"כ הכא נמי לא יקדשו אלא הראוי להם:

19 דאע"ג דלית ליה לסכין תוך - מקדשת הזבח כשאר כלי שרת שיש להם תוך הכי נמי אלימא משאר כלי שרת שמקדש מה שראוי לזבח מ' מתוך פ' שלא מדעת בעלים:

20 ומר סבר לא אלימא מכלי שרת - לקדש שלא מדעת ובעלים לקרבן גדול איכוונו לקדש כל פ' ולא קידשו:

« רש"י על מנחות ע״ח ע״ב:י״ח רש"י על מנחות ע״ח ע״ב:כ׳ »