רש"י על מנחות ע״ג א

1 תלמוד לומר לכל בני אהרן תהיה - שלא יחלקו זה כנגד זה אלא בין כולם יחלקו המנחות:

2 שלא קמו - מנחות תחת זבחים:

3 בדלות - שאין מביא מנחה אלא בדלי דלות שנאמר אם לא תמצא ידו וגו' עד ולקח שתי תורים:

4 שהרי קמו תחתיהן בדלות - שהמחוייב קינין ואין לו יכול להביא מנחה:

5 תלמוד לומר ועל מחבת לכל בני אהרן - אם אינו ענין למנחות תנהו ענין לזבחים ועופות:

6 עשייתו ביד - מליקה בציפורן:

7 בכלי - בסכין:

8 יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים - שלא יתנו חטאת כנגד אשם ולא מנחת מאפה כנגד מנחת הסולת דכולם קדשי קדשים הן אבל יחלקו בקדשים קלים כגון שלמים כנגד תודה:

9 תלמוד לומר איש כאחיו - וסמיך ליה אם על תודה דמקרא נדרש לפניו ואיתקוש קדשים קלים לקדשי קדשים למנחות לענין חלוקה:

10 ואין קטן חולק - אבל אוכל בחלק אביו:

11 ההיא - ברייתא שאין חולקין:

12 מכל נפקא - וכל מנחה בלולה בשמן ויקרא ז׳:י׳:

13 הא אפיקתיה - לכל מנחה בלולה לעיל בפ' כל המנחות מנחות דף סג: לכדרבי יוסי בר' יהודה דאמר מה כל האמור למטה שני מינין:

14 ההוא מוכל נפקא - ברייתא מכל והא דאם אינו ענין כו' תנהו ענין לחריבה של שעורין נפקא לי' ממנחה:

15 לרבות לוג שמן של מצורע - שהשיריים שמשתייר משל בהונות הוו לכהן:

16 מן האש כתיב - דדבר שממנו לאישים הוא דשיריים לכהנים אבל לוג שאין ממנו לאישים אימא לא ליהוי לכהן להכי כתב לכל קרבנם:

17 לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות - שנקמצו ושיריים לכהנים ומריבוי אתיא דנקמצות ושיריים לכהנים:

18 והאי - מנחת העומר להתיר חדש אתיא:

19 ואידך - מנחת קנאות:

20 לברר - עון אתיא ולא לכפרה אימא לא יהו שיריה נאכלין קמשמע לן:

21 לרבות חטאת העוף - שנאכלת לכהנים:

22 נבילה היא - משום מליקה ולא תאכל קמשמע לן:

23 להכשיר אתי - ליחול עליה נזירות טהרה ולא יהא נאכל:

24 זה גזל הגר - דכתיב במדבר ה׳:ח׳ אם אין לאיש גואל האשם המושב לכהן זה הקרן שאם גזל את הגר ומת הגר ורוצה להחזיר גזילו ואין לו יורשין יחזירנו לכהנים ויביא קרבן אשם על השבועה שכפר ונשבע לו:

25 שלך הם - כל הני דמתרבו מהאי קרא:

26 לקדש בו - כדאמר קידושין דף נב: ע"ש המקדש בחלקו בקדשי קדשים מקודשת: