רש"י על מנחות ו׳ א

1 מצותו בכך - גזירת הכתוב שלא יהא אבנט אלא של כלאים דכתיב שמות כח תכלת וארגמן וגו' ואמרינן יבמות דף ד: מדשש כיתנא תכלת עמרא:

2 רב שישא בריה דרב אידי אמר - להכי איצטריך קרא משום דאיכא למימר ניהדר דינא ונייתי במה הצד דטריפה מותרת לגבוה:

3 מקריבין כקריבין - דמום פסול בכהן כמו בזבח אבל טריפות לא פסיל בכהנים דתנן בבכורות בפרק מומין אלו בכורות דף מה: ואלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטריפה ויוצא דופן להכי איצטריך קרא:

4 אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי - ואכתי ל"ל קרא הא איכא למימר:

5 יוצא דופן יוכיח - שכהן יוצא דופן כשר לעבודה וקרבן יוצא דופן פסול דאמרינן בת"כ כי יולד פרט ליוצא דופן:

6 מה ליוצא דופן שאינו קדוש בבכורה - דפטר רחם כתיב שמות יג תאמר בטריפה שקדושה בבכורה אם נולד עם טריפתו הלכך איצטריך קרא:

7 בעל מום יוכיח - שקדש בבכורה ואסור לגבוה אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:

8 הצד השוה כו' - ולמה לי קרא:

9 מליקה - טריפה היא לכתחילה דחותך שדרה ומפרקת כדאמרי' בפ"ק דשחיטת חולין דף כ: והותרה לגבוה מכלל איסורה להדיוט אישתרי אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:

10 מליקה דחטאת העוף לכהנים - ובבעל מום ויוצא דופן לא אשכחן היתר לכהנים מכלל איסור דאין בהן שום איסור לגבי כהנים:

11 משולחן גבוה הוא דזכו - וגבי גבוה אשכחן בבעל מום בעופות היתר מכלל איסור וליכא מה להצד כו' ול"ל קרא:

12 בעל מום מומן ניכר - שאין מומן פסול אלא בגלוי כדאמרינן בבכורות בפ' על אלו מומין בכורות דף לז. ויוצא דופן מומו ניכר דאית ליה קלא והכל יודעים:

13 טריפה יש שאין מומם ניכר - כגון בבני מעיים:

14 שלא היתה לה שעת הכושר - דנטרפה ממעי אמה דומיא דערלה וכלאי הכרם דכתיב בההוא קרא דכתיב ביה מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל ואמרינן בפרק אלו עוברין במסכת פסחים דף מח. מן המאתים מן המותר ב' מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים:

15 כל אשר יעבור תחת השבט - פרט לטריפה שאינה עוברת משום דאין לה חיות לא חשיב לה עוברת והאי קרא כתיב במעשר וגמרינן שאר קרבנות מיניה בג"ש נאמר כאן תחת אמו ונאמר להלן תחת השבט כו' בפ"ט דבכורות ד' נז:

16 מתני' זר ואונן - וכל הני מפרש בזבחים דף טו: מקראי דעבודתן פסולה ואזהרתן בסנהדרין בסוף אלו הן הנשרפין דף פג.:

17 ערל - כהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה:

18 יושב - לעמוד לשרת כתיב:

19 ע"ג כלים או ע"ג בהמה או רגל חבירו - בזבחים דף כד. מפרש דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בין רגליו לבין הרצפה:

20 שמאל - מפרש בגמרא מנלן דפסול:

21 בן בתירה - אכולהו פליג אזר ואונן וכל הנך:

22 עלה בידו צרור - נמצא קומץ חסר מקום הצרור וכן מלח או לבונה:

23 מבורץ - גדוש ל"א שנראה קמח חוצץ בין ראשי אצבעותיו לפס ידו:

24 בראשי אצבעותיו - מעט שלא פשטו על פס כל היד:

25 גמ' שלא יהא קרבנו מהודר - שלא תהא המנחה נאה:

26 חטאת חלב - היינו חלב היינו סתם חטאת. חטאת אינה טעונה נסכים בפרק שתי מדות לקמן מנחות דף צ::