רש"י על מנחות ס״ז ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ס״ז ע״ב:ד׳ רש"י על מנחות ס״ז ע״ב:ז׳ »

1 חכמת שלמה על פסחים פתח ↗

רש"י בד"ה משקרב העומר בו ביום יוצאין ומוצאין כו'. נ"ב במנחות פירש"י בזה הלשון משקרב העומר מיד כשיוצאין מוצאין שוקי ירושלים כו'. תוס' בד"ה בממוניה כו' אמר לעיל דניחא ליה כו'. נ"ב ואני אומר דאינו דומה כלל להא דלעיל דלא אמרינן ניחא ליה לאינש כו' אלא דוקא שיכול לקיימו בגופו אלא שאינו רוצה להטריח כה"ג אמרינן דניחא ליה כו' אבל כגון הכא שלא יכול לקיימו בגופו ופטור אף בממונו לא אטרח ודו"ק:

2 מנחות פתח ↗

מִשֶּׁקָּרַב הָעוֹמֶר, יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא מָלֵא קֶמַח קָלִי, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין.

3 מנחות פתח ↗

5 משקרב עומר - מיד כשיוצאים מוצאין שוקי ירושלים מליאות קמח וקלי מתבואה חדשה:

6 שלא ברצון חכמים - דגזרינן שמא יאכל כשיקצור ויאכל חדש קודם העומר וזה שכבר הוא קמח ודאי נקצר קודם העומר:

7 רבי יהודה אומר כו' - דלא גזר שמא יאכל:

« רש"י על מנחות ס״ז ע״ב:ד׳ רש"י על מנחות ס״ז ע״ב:ז׳ »